לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מילה ותמונה


מתחילים ממקום מסוים, ואז הולכים. אף פעם לא יודעים לאן באמת נגיע. אפשר לנחש, אפשר לכוון, אי אפשר לדעת.

Avatarכינוי: 

בן: 42

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2010

לונטיק פארק


צמר גפן מתוק
ותפוח מסוכר
וקרוסלה עם סוסים
ובלון בצורה של פוני.
רכבת הרים
ורכבת שדים
ורכבת לילדים
ומכוניות מתנגשות.
חדר מראות
ופחיות מודבקות
וזכיתי לך בדובי
בכל זאת.

ואבא שלך מתקשר
ואמא שלך דואגת
מתי אני מחזיר אותך
הביתה.

והביתה שלך
הוא בבית שלי
ואבא זורק את הבגדים מהחלון
ואת אוספת ובוכה
ובאה אליי ומחייכת.

"הוא לא ישלם לי שכר דירה"
את מתנצלת
ואני לא חשבתי לקחת.
"אמצא עוד עבודה".

אני שמח.
אני מקווה שגם את שמחה.
במגזין שלך כתבו משהו על גבר ואשה.
כתבו גם משהו על ילד וילדה?

אהבנו לשיר דיוויד בואי בנסיעות הארוכות.
לתת לרוח לחנוק לנו את המילים.
אפר לאפר, פאנק לפאנקי.
אנחנו יודעים שמייג'ור טום הוא ג'אנקי.
זה אף פעם לא עשה לנו שכל.

אבל כלום לא עשה.
זה היה עולם של צמר גפן מתוק
ותפוח מסוכר ורכבת הרים.
ולא רציתי לספר לך,
אבל כל הזמן הזה
הדבר היחיד שהפחיד אותי
היה הליצן שהביט עליי מהמראה.

נכתב על ידי , 27/6/2010 20:45  
4 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להנווד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הנווד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)