לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מילה ותמונה


מתחילים ממקום מסוים, ואז הולכים. אף פעם לא יודעים לאן באמת נגיע. אפשר לנחש, אפשר לכוון, אי אפשר לדעת.

Avatarכינוי: 

בן: 42

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
7/2010

היום הראשון לבד


כואב לי כל הגוף ואני מותש.
בכיתי כ"כ הרבה ואני רוצה להמשיך לבכות.
כתבתי עליו כ"כ הרבה לכ"כ הרבה אנשים. נראה לי שלא חזרתי על אותו דבר פעמיים.
היה לי קשה בבוקר כשלא ידעתי מה לעשות.
היה לי קשה בחזרה הביתה כשלא היה לי מה לעשות.

אני מתגעגע אליו ורוצה שהוא יחזור.
אני רוצה שמישהו ירגיע לי את הכאב.
אני רוצה שמישהו יעיר אותי ויגיד לי שזה היה חלום מחורבן במיוחד.

אני צריך שמישהו יחבק אותי כדי שארדם. אחרת לא אצליח.

אני יודע שזה יעבור ואהיה בסדר.
אחייך, אצחק, אחיה, אשמח, אשכח את התחושות הנוראיות האלה.
אבל צירוף המילים "ניו מת" הוא לא נתפס כרגע. לא הגיוני, לא הוגן, לא נכון ולא יכול להיות.
הלו, זה ניו.
זה הבית שלי.
זה האהוב הקטן שלי שראה אותי צוחק ובוכה, ושמח ועצוב, ומזיין ואוכל ושותה ורואה טלוויזיה.
הצל שלי שליווה אותי והגן עליי.
שחיבקתי אחרי סרטי אימה מפחידים וגרם לי להרגיש בטוח, כי אם יש רוצח בבית, הוא יגן עליי.
my pride, my joy

אני מרגיש יותר בודד משהרגשתי אי פעם. אני יודע שהרבה אנשים מקיפים אותי ומחבקים אותי וירטואלית,
ואני יודע שיש סביבי הרבה אהבה ואני מרגיש אותה. אבל... מכירים את זה שרוצים את הדבר האחד שאף איש בעולם לא יוכל לתת לכם?
אז אני רוצה את הכלב שלי בחזרה.
בבקשה...

אלוהים לא עזר לי.
אני מוכן לרקום עסקה עם השטן.
תגידו לו שיצור איתי קשר במייל.

נכתב על ידי , 22/7/2010 20:26  
6 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להנווד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הנווד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)