מילה ותמונה

לאחרונה הוקמה עמותה שתכליתה היא לנגן את המוזיקה של ריכארד וגנר בישראל.
וגנר, המלחין המזוהה עם המפלגה הנאצית ואנטישמי ידוע בעצמו.
הויכוח העולה הוא האם ראוי לנגן את הלחנים שלו על אדמת ישראל, נוכח השיוך ההיסטורי שלו.

מצד אחד, ברור לי למה ניצולי השואה מתייסרים מעצם המחשבה.
מדובר במנגינות שנוגנו ברמקולים במחנות בזמן שהם ראו את בני משפחותיהם נרצחים ונשרפים. אין כוח בעולם שינתק את התמונות מהצלילים. על כן, חד משמעית – אסור לנגן את וגנר בישראל כל עוד יש בישראל ניצולי שואה.

מאידך, גם שטראוס לא היה חובב ציון. וגם שופן היה אנטישמי ידוע לשמצה, לא פחות מוגנר. איפשהו קראתי שרחמנינוב, הפסנתרן האגדי, היה בצד הלא נכון של המלחמה.
אותם דווקא כן מנגנים בישראל.
האם העובדה שהיטלר אהב אותו פוסלת מלנגן אותו בישראל?
היטלר גם נסע במרצדס ופולקסווגן. שנוריד את הרכבים מהכבישים?
אולי זה בגלל הספר שכתב, שקרא לניתוק מהתרבות היהודית?

אני מניח שהטיעון החזק ביותר, אכן נוגע באופן ישיר לניצולי השואה,
אמנם נראה לי דבילי לעמוד עם מונה וסטופר, וביום שביום יילך לעולמו אחרון הניצולים, יתחילו לעשות פה מיקסים וסימפולים של המלחין, אבל אין באמת הרבה הצדקות.
או שמנגנים, או שלא.
אם מנגנים, אז ברגישות מחד, ומנגד – מי שלא רוצה יבוא לשמוע. מדובר בקונצרט שלאדם אפשרות להחליט אם ללכת או לא.
אם לא מנגנים, אז מתוך הסכמה (שלא תהיה) והחלטה (שאף אחד לא יקבל), שזה פשוט לא ראוי ולא יאה לנגן את המלחין הזה בארץ ישראל.

קשה לי להחליט, בגלל שמדובר בשואה.
הרי את המוזיקה של זוהר ארגוב אני אוהב. היא עצומה בעיניי, ועדיין מדובר באנס ונרקומן.
עידן רייכל לא משלמים למלווים האתיופים שלו. מיכאלאנג'לו היה חובב קטינים. אריה דרעי הוא פושע עבריין מורשע ויש לו עדת מעריצים ענקית שמחכה שישוב למרכז השליטה בחיינו. פיני גרשון, מלך ישראל בתחילת העשור, הוא גזען חשוך.
על כל אחד אפשר למצוא רפש ברמות הגדולות של הגועל נפש הקיומי. גם עליי. גם עליכם.
האם זה פוסל את הקיום הלגיטימי ופרסום היצירה והפצתה?

או שאולי השואה היא הקו הסופי?
נשרוד שחיתות, אונס, פדופיליה, גזענות, אבל בנושא השואה לא ניגע אף פעם? האם הנושא צריך להישאר לעד כטאבו ולא נתמודד עם שאלות רחבות יותר מההקשר החשוב ביותר והמובן מאליו, שאלות בנושא תרבות, תיירות, כלכלה, ספורט וכו'?

אני לא מביע דעה פה, אני באמת מתקשה להבין ולהחליט.
לגבי וגנר באופן אישי, שמעתי קצת קטעים, הסקרנות גברה עליי.
עכשיו, אני לא מבין גדול במוזיקה קלאסית, אני פשוט יודע מה אני אוהב לשמוע ומה עושה לי נעים בעור התוף, והוא... לא ממש. הייתי יכול לחיות גם בלי היצירות שלו. מוצארט מתנגן לי באוטו לפעמים והוא הרבה יותר נעים לי.
אבל באופן כללי אני מעדיף את הסלסולים של זוהר והחספוס של שלמה...