מילה ותמונה

תופעה ישראלית, אם תרצו – הפרעה ישראלית, ידועה, היא אותה תופעה שאני קורא לה "העומדים בשער".
שבו פעם ביציע במשחק כדורגל. 100 אנשים, 100 מאמנים.
תראו חדשות עם חבורה של אנשים. תמיד יש זה שיצקצק ואת ההוא שיסנן "איזה..." מבלי להמשיך את המשפט כדי להביע תרעומת.
הקונצנזוס היחיד יהיה כשיופיע על המסך דני רופ. אז, אני בטוח, תשמעו "איזה טרחן" ותוכלו לצפות בהנהוני הסכמה.
בעקבות כמה פוסטים שנתקלתי בהם לאחרונה, רציתי למנות את אותם מטיפים ולומר להם את דעתי. רובם לא יקראו, למי אכפת. הרי בתור מטיף בעצמי, אני יודע שמה שמשנה זה ההייד פארק הוירטואלי שפה והרבה פחות הקהל שעומד סביב ומוחא כפיים או מצקצק בלשונו.
ההטפות שלי, באופן טבעי וברור, מוצדקות.
הן מתעסקות בעוולות החיים, בדברים שכולכם צריכים לחשוב כמוני ומי שלא חושב כמוני, הוא, כמה צפוי וטבעי – אידיוט. או טועה. תלוי כמה קרבי אני מרגיש.

לאור הפוסטים המובילים האחרונים:
הצמחוניים:
לא. אני לא רוצח. אני לא לא-מוסרי. אני אוהב חיות לא פחות מכם, ואם יורשה לי להמר – הרבה יותר מכם. אני נגד תעשיית הפרוות והעורות המזעזעת. אני נגד ניסויים בבעלי חיים למוצרים קוסמטיים.
אבל אפילו אני מבין את הצורך שבניסויים בבעלי חיים על תרופות. אמנם יש כמה אנשים שהייתי מנדב לניסויים אלה בנפש חפצה, אבל ברצינות. אני האחרון, האחרון, שניתן להאשים אותו בחוסר רגישות לכלבים. אני לעולם לא אומר שחייו של ילד שווים יותר מחייו של גור כלבים. אני פשוט לא מאמין בזה.
אני וויתרתי על ארוחות צהריים שלמות בשביל שלושה כלבי רחוב שהסתובבו באיזור התעשייה החדש בראשל"צ, ליד העבודה שלי. את סאגת הכלב שלי אתם מכירים וגם על החוויה הקצרה עם לוקה סיפרתי לכם.
אבל אם בניסוי שנעשה על כלב ניתן להציל עשרות אלפי בני אדם, אז תנו לכלב הזה יעלה לגן עדן של קדושים אחרי מותו. וזה יכאב לי ואני אבכה כשאקרא ואראה. אבל אני אבין.
לגבי תעשיית המזון, אין אמת ברורה ואין מוסר מוחלט.
לא משנה אם אתם תורניים או דרוויניסטים, האנושות אוכלת בשר משחר ימיה. יש לזה סיבה, ואני מודה שאני לגמרי לא יודע מה היא. מאיפה זה התחיל ואיך השתרש (נו, ברור לי ציד באדם הקדמון, אבל מה התירוץ התורני לאכילת בשר?).
אני כן יודע על משהו שמתקיים כבר אלפי שנים, על תרבות, על מסורת, על מנהגים שמקיימים עמים דורות על דורות.
לבוא עכשיו ולהראות סרטים נוראיים ואיומים של שחיטה והתעללות, לקרוא לאוכלי בשר "רוצחים", להאשים אותם בחוסר מוסר, לקרוא לאוכל שמונח בצלחתם "גופות" ולומר "אתם צריכים לדעת מה יש לכם בצלחת", זה, סלחו לי, דמגוגיה בגרוש.
אם צריך להיעשות שינוי, הוא צריך להיעשות נכון. לא בהטפות מוסר, אלא בהסברה.
לא בהאשמות, אלא בתחלופות.
לא לגרום לנו לבלוע ויטמינים כדי לאזן חוסרים ולא לרוקן לנו את הכיס באוכל הטבעוני.
ואגב, צמחונות מטעמי "רחמים על החיות" היא צבועה. כי גם תעשיות הביצים והחלב מתקיימות באותה צורה בדיוק. אז אם כבר, טבעונות. אבל אז צריך לעשות עוד שעתיים נוספות ביום, כי הסל יקר בטירוף.
אני אוכל בשר ואני לא מתבייש בזה.
אין לי תירוץ, ככה זה. כשלא היה כסף, היינו אוכלים לחם עם מיונז. כשאבא קיבל משכורת ונשאר לו עוד קצת אחרי הכל, הוא היה גם קונה לנו עוף לסנדוויץ'. בשישי בערב, בחגי ישראל (בתקופה שעוד ציינתי אותם), הבשר הוא חלק מהטקס. מי אתם שתמחקו מסורת של מאות בשנים בטוענה – "אתה רוצח".
מי שמכם להיות שומר המוסר שלי? רוצים להסביר, תסבירו. תגבו את עצמכם בעובדות ולא בסיסמאות.
עד אז – תמשיכו לצעוק.

שמאלנים:
לא. ישראל לא אשמה בהכל. הפלסטינים הם לא קורבנות. ולכם אין טאבו על המילה "שלום".
חיילי צה"ל שעומדים במחסומים בבלעין וניעלין הם לא נאצים.
הכיבוש הוא עניין לגמרי יחסי. ארץ ישראל עברה עשרות כיבושים לאורך ההיסטוריה. הרי ישראל בעצמה קיבלה אותה מידי הבריטים שכבשו אותה מידי התורכים שכבשו אותה מידי אני לא יודע מי. זה הולך, כידוע, עוד ועוד.
ישראל היא לא אם כל חטאת, הציונות היא לא פשע נגד האנושות ואין לנו ארץ אחרת ואנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו לחלק את הארץ עוד ועוד ועוד, וכל פעם לתת פיסת אדמה נוספת.
רמת הגולן היא שלנו, כי כבשנו אותה במלחמה. ירושלים היא בירת ישראל. חד וחלק.
כשילד פלסטיני זורק אבן על חייל צה"ל, זה לא בגלל הכיבוש, זה בגלל שהוא נולד וחונך לשנוא.
כשמחבלים יורים על רכבים בכבישי חברון, זאת לא אשמת הנורים. זאת אשמת המחבלים הרוצחים.
אוסלו הביא אלפי ישראלים הרוגים. באמת אנחנו צריכים גם את יוזמת ז'נבה?
מי שמכם להיות יוני השלום שלי? רוצים להביא שלום – תשמרו גם על האינטרס הישראלי. תהיו הוגנים ולא, מסיבה לא ברורה כלשהי, לגמרי בצד הפלסטיני עם תיעוב מוחלט לצד הישראלי.
עד אז – תמשיכו לצעוק.

ימניים:
לא. אדמה לא קדושה יותר מחיי אדם. אין לכם טאבו על הצדק. אתם לא תשתלטו על אדמות בניגוד לחוק ותיקראו להן "מעלה פיטמה". אתם לא תשימו ספר תורה בתוך צריף ואז תצעקו "הורסים בית כנסת!". זה לא בית כנסת. זה צריף עם ספר תורה בתוכו.
לא כל שמאלן הוא סמולן, ולא כל סמולן הוא בוגד.
לא כל ערבי מחבל. ברוך גולדשטיין הוא רוצח המוני. יגאל עמיר הוא מגדולי הסרטנים שגדלו בעמינו בדורות האחרונים. רבין לא היה בוגד. הוא היה ראש ממשלה שעשה בדיוק מה שעשה בגין – הסכם שלום.
גם ככה אתם לא רוצים לגור וליישב את מזרח ירושלים. אז מה הבעיה שלכם? לעשות פרובוקציות, זה מה שמעמיד לכם את הזין?
לא בהכל אשם השמאל. ההסתדרות היא כבר מזמן לא גוף סובייטי. תשתחררו מזה.
עוני יש גם תחת שלטון ימני. גם שחיתות. ברור שכל הבוגדים שמאלניים, הרי זאת ההגדרה של השמאל והימין במפה הפוליטית – בימין עומדים הנאציונלים. זאת מהותם שלא יבגדו.
מי שמכם להיות מגני הארץ שלי? יש לי צבא, יש לי ראש ממשלה שאני בד"כ לא מסכים איתו, אבל בדמוקרטיה, גם אם אתם לא מסכימים – יש ממשלה שקובעת.  
עד אז – תמשיכו לצעוק.

פמיניסטיות:
קשה להיות גבר בעידן הזה. כשאשה אומרת לא, היא מתכוונת ל"לא" וזה מוחלט, ברור, ומי שחושב אחרת צריך לשלוק לו את הביצים. אבל! לא כל הערה היא הטרדה מינית. אני יודע שיתנפלו עליי, אבל צר לי, אתן לא יכולות להשתמש בנשק הזה, שהוא נשק יום הדין עבור גברים, בקלות דעת בלתי נסבלת.
אישה שמתלוננת, מטשטשים את פניה, מגנים על שמה. גבר שמתלוננים עליו, שמו ופניו גלויים לכל.
גם אם ינוקה, לעד יישאר "זה שהיה חשוד בהטרדה מינית".
לפעמים, תודו גם אתן, יקירותיי, נשים מתלוננות כדי לפגוע בגברים. ראה מקרה אדם שוב שהתגלה כעלילת דם אכזרית.
במקרה של אורלי אינס ואורי בר לב, אני לא ממש לוקח צד, כי אני לא יודע את האמת.
אבל מישהו מכם שמע אותה אומרת "אמרתי לו "די" והוא המשיך?".  להתקשר 14 פעמים זה מציק, אבל זה לא שווה חיסול של קריירה של בנאדם.
(הבעיה שלי עם בר לב, אגב, היא אחרת. אדם שמנהל אורח חיים כזה יכול להיות קורבן לסחיטה ממקורות עברייניים, ולא בדיוק האדם שאפשר היה לסמוך במניעיו כמפכ"ל המשטרה. האורגיות שלו הן במקרה הטוב חומר צהוב, אבל ההתנהגות הכללית והאפשרות שמישהו יאמר "אם תמשיך לחקור, אני אוציא את זה ואת זה" – רע מאוד)
לא אני ולא אתן יודעות מה קרה שם, במקרה בר לב. וכבר קרו דברים של נשים שהתלוננו והרסו חיים של גברים, על לא עוול בכפם.
אי אפשר תמיד לצאת מנקודת הנחה שזה נכון. צריך לחקור, לבדוק. הרבה מדי פעמים אלה בדיות שנועדו לחסל חשבונות, לפגוע וסתם. זה להרוס לבנאדם את החיים.
מי שמכן לדעת מה קרה בחדר סגור בין שני אנשים לפני שבכלל הסתיימה החקירה? למה אתן ישר לוקחות את הצד שלה? למה תמיד במילה נגד מילה, אתן "יודעות" שהיא דוברת אמת והוא זה שמשקר?
תמשיכו לצעוק, אבל תבדקו קודם את העובדות. לא כולנו אנסים ועברייני מין.

עורכי דין:
"מרשי לא עשה את זה". מאיפה אתה יודע? היית שם? בדקת? ואחרי שהוא יוצא אשם, מה שבד"כ קורה, למה אתה לא אומר "סליחה, טעיתי"? למה תמיד התקשורת צמאת הדם אשמה? רבאק, מרשך רצח ואנס! התקשורת צמאת דם? המקרה האחרון הוא של אליאור חן, הבן זונה, ראש הכת המתעלל, שסגר ילדים במזוודה, האכיל אותם צואה, השקה אותם ערק והכה אותם ללא רחם.
"התקשורת קיבלה את מבוקשה" אמר עורך דינו. מה ציפית? שייצא זכאי?
אתה מגן על חלאה ואתה יכול לטעון שזה מקצועך וזאת שבועתך. ניחא. הרי כבר ידוע שצריך להיות זן מיוחד של אדם כדי לייצג את האנשים האלה. אבל אל תאשים את כל העולם על החטאות הנוראיות של הלקוח שלך.
אתם אל תמשיכו לצעוק. פשוט תסתמו. הבושה שלכם לא מוציאה אתכם טוב מדי.

מנחם בן:
חבר, אתה חופר. שתוק.
כל ראיון איתך הופך לנאום מתלהם ודוחה.

מאמני הכדורגל ביציעים:
אתם לא מבינים כלום. הוא צריך להוציא את קרופניק, להעביר את דגני ליד קפוארלה, להוריד את ניר נחום למגן ימני. להכניס את מאור עשור לקישור ואת גל גניש במקום דלה ימפולסקי. מישהו צריך לעזור לדג'אני.

חסידי המוזיקה המזרחית:
אתם לא מקופחים. חלאס עם הטריק הזה כבר.
יש לכם ערוץ טלוויזיה שהורדתם לזנות. יש תחנות רדיו שמשדרות רק את השירים מהזא'נר הזה.
זה שגלגל"צ לא מנגן את דודו אהרון, לא אומר שהמוזיקה המזרחית מקופחת. זה רק אומר שגלגל"צ לא מנגן את דודו אהרון (ואני בטוח שמאזיני התחנה מודים על כך).
וגם מישהו צריך לומר לכם את האמת – זאת חרא מוזיקה ברובה. תקראו את ה"ליריקה" של נאור אורמיה. אתם תקבלו חום. אתם תצטערו שאי פעם למדתם לקרוא.
הלחנים שלכם גנובים, החרוזים שלכם מגוחכים והנושאים... טוב, אין נושאים. יש נושא. תתקדמו, יש עוד דברים לשיר עליהם מלבד אהבה.
תחזרו לפעם, לזוהר ארגוב, אבנר גדסי, חיים משה, שימי תבורי, אביהו מדינה, אביבה אבידן ואפילו עופר לוי עם הקול הנדיר שלו.
פעם ידעו לעשות פה מוזיקה מזרחית אמיתית.

דני ענבר:
אתה לא דוקומנטר. אתה לא עיתונאי. אתה לא מוכשר. אין לך מושג בשיט.
אתה לקקן, מתנשא עם ארשת פנים שאומרת "אני מבין יותר מכולם". מה שאתה כנראה מתקשה להבין זה שכולם כבר חשפו את הבלוף שלך אחרי הבדיחה שנקראת "השאראס של המדינה". וואט דה פאק איז משמעות השם? שחקן זר שעשה מיליונים, גמר חוזה והלך לעשות מיליונים במקום אחר. ממש "של המדינה", שגם היא, אגב, נמתחת מחוץ לגבולות היכל נוקיה. מזעזע, אני יודע. אבל תבדוק ותגלה.

הפלסטינים:
שלום זה אחלה קונספט. אני בעד. אבל להגיד שאין לישראל זכות היסטורית על הכותל?
על זה אפילו אני מחר עולה על נשק ויוצא למלחמה.
תרגיעו, ויפה שעה אחת קודם.

הלוביסטים של הבנקים, חברות הסלולר וקודחי הגז:
אתם לא עובדים עלינו. אם תעלו שכר לעובדים, יעריכו אתכם יותר מערבי התרמה מגוחכים עם שחר חסון בערוץ 2. אם תגבו פחות עמלות, תורידו תעריפים, הציבור יקבל אתכם בהרבה פחות שנאה.
זה קפיטליזם חזירי במיטבו, כשחברה שמרוויחה 10 מיליארד שקל בשנה, בוכה על זה שמורידים לה את דמי הקישוריות. תרוויחו 8 מיליארד שקל בשנה. מסכנים. אני עוד רגע בוכה.
גם אני רוצה להיות עשיר, אבל אפילו אני יודע שיש סכום של כסף שבו זה כבר מפסיק לשנות.

ש"ס וסוחרי דת אחרים
זה שמישהו צעק "המלך עירום" לא אומר שצריך להאשים אותו בבצורת. גם לא את ההומואים, אגב. זה לא קשור. התפילות שלכם לא עוזרות. תפנימו. לא התפילות יורידו גשם, כמו שהתפילות לא יצילו את אותה חרדית שיש לה סרטן ברחם והיא מסרבת לעבור ניתוח כי "אם לא תוכל ללדת, אין טעם לחייה". אחלה של תוכן נפחתם לתוך חייה בחינוך שלכם.
לגבי זה שצעק "המלך עירום", צדיק בסדום, איש ישר בין ים של חוטאים, והכי מצחיק זה שעופר חוגי שישב בכלא על עבירות שחיתות, קורא לו "מושחת".
ומה כבר אמר האיש? שאתם צריכים לדעת מתמטיקה ואנגלית? שכדאי שחרדים ילמדו מקצוע ולא יולידו ילדים לתוך חיים של עוני? אוי גוועאלד.
תורידו את הראש ותגידו לו תודה, כי הוא החזיר להמוני ישראל ואני בתוכם, את האמונה באנשים לובשי שחורים עם כיפה וזקן.
הנזק שאתם עושים לעצמכם, לעומת זאת, אני מקווה שיתנקם בכם בבחירות הבאות. הבעיה היא שאני לא סומך על עדר העיוורים שמצביעים לכם...
ועוד דבר: אין אנשים קדושים. אין אדמה קדושה.

להט"בים והומופובים:
הריב שלכם הוא הכי מיותר בהיסטוריה.
להט"בים: תהיו מי שאתם. לכו עם האמת שלכם. תזדיינו עם מי שאתם רוצים ותצעדו איפה שאתם רוצים. אבל אם אתם רוצים שיקבלו אתכם כשווים, שאני לגמרי בעד, אגב, למה אתם צריכים לצעוד כשונים?
למה "מצעד הגאווה" ולא "מצעד האהבה"? למה לבדל אתכם מהטרוסקסואלים? למה להנציח את ההבדל הזה בכך שאתם אומרים "אני גאה, אני פה, תתרגל", כשאני מעולם לא טענתי אחרת?... תהיה מה שבא לך.
הומופובים: לא כל דבר נוגע אליכם. כשהם צועדים בת"א או בירושלים, שתיהן ערים בישראל הדמוקרטית אגב, הם לא עושים את זה בשביל הפרובוקציה. הם עושים את זה בשבילם. לא בגללכם. אולי בעצם כן בגללכם, כי אתם כ"כ טיפשים, שאתם מדליקים אותם להחזיר לכם תשובה.
תתעלמו. אל תעברו באותו רחוב בת"א באותו יום. מה קרה? תנו להם לצעוד ולחיות את חייהם.
הרי אף אחד לא בוחן אתכם בחדר המיטות. אתם אומרים שזאת תועבה. למה כשאתם מזיינים את אשתכם, זאת לא תועבה? מה כ"כ מתועב בסקס בהסכמה בין שני אנשים בגירים?
תנו להם לחיות את חייהם ואל תכנסו לחדר המיטות של אנשים זרים.
זאת, הומופובים לא יקרים, הסטייה האמיתית.
מציצנות זה כ"כ גיל 16.

העומד בשער היחיד שאני מוכן לקבל באהבה הוא קרלוס אריאס.
כל היתר - תנוחו.