מילה ותמונה

פשוט הלם.
הכל מתמגד.
והכי מפחידות אלה הידיעות האחרונות -
איבדנו שליטה על השריפה, אומר דובר הכבאות.
אין עוד חומרי כיבוי בשלב הזה.
שוב - אין במדינת ישראל חומרים לכיבוי השריפה.
זה בלתי נתפס.

זה הזמן לנס חנוכה וגשם זלעפות.
(ולא, זה לא קשור לאלוהים כי אם הוא שרף 40 צעירים בגילי חיים, אז רצוי בשבילו שלא יהיה קשור אליו. הוא יאבד הרבה אוהדים. אם יירד גשם, זה מעט מדי ומאוחר מדי בשביל לציין גאולה. באותה מידה אטען שזוהי אמא אדמה שכואבת לה הצלקת האדומה).

אני מסתכל בטלוויזיה ומתקשה להאמין.
מקווה שהעולם, אותו עולם שישראל היא הראשונה לשלוח משלחות סיוע עבורו, יעשה את אותו הדבר עבורנו.

הטבע מוכיח בפעם המי יודע כמה שהוא פשוט גדול עלינו.
פעם זה הצונאמי מהים.
פעם זאת רעידת אדמה בטהיטי.
פעם זאת הרוח שמחרבת את ניו אורלינס.
פעם זאת האש ששורפת 40 צוערים.

ערב עצוב וחנוכה עצוב.
נותר רק לקוות (והמאמינים בתפילה - שימו את לבכם בה), שזה יסתיים במהרה עם לא עוד נפגעים.

תנחומים למשפחות הנספים.
איחולי החלמה לפצועים.
וכל לבי, כל לבי כולו לכבאים ואנשי כוחות הבטחון.