מילה ותמונה

השבוע חלמתי על נורמה ג'ין, אהבת חיי, כך מסתבר.
בחלום היה לה מישהו חדש, לא אני.
חשתי קנאה נוראית, התעוררתי עם דמעות בגרון. לא האמנתי שזה קורה לי שוב.
לא האמנתי ששנית אני מאחר אליה.

כבר ימים שאני חושב עלייך. מתכנן את מייל היומולדת המושלם,
אבל מה אני יכול לומר למישהי שכבר לא פה בכלל?
מה אני יכול לספר למי שלא רוצה לשמוע?

זה עושה אותי עצוב כ"כ, דווקא בימים אלה,
דווקא כשהייתי צריך שתאמרי לי שאת גאה בי.

מאז שחזרת, נעלמת לי לגמרי, ואני שונא כל רגע שאני חושב על זה.

את היית יכולה להיות הגדולה מכולן,
החשובה מכולן,
היפה מכולן.
הטובה לי והראויה לי מכולן.
במקום זה את אינך.

ואני מתגעגע ואני באמת אוהב אותך.
אני אוהב שגרמת לי להרגיש שאני שווה משהו,
ואני אוהב איך שתמיד התרגשתי לקראתך
וחייכתי ממך.
וחיכיתי לך.
אני מכיר אותך 3 שנים,
מתוכן שנתיים וחצי אני רק מחכה לך.
ואת לוקחת את הזמן ולא באה, ואני לא שוכח וזה לא מרפה ממני,
ואני יודע שאם תשובי,
זה יהיה... מרגש.

לעולם ארצה להיות איתך, אני מניח.
בגלל שאף פעם לא הייתי ובגלל מה שהיית לי,
את האדם הכי חשוב בחיי בשנים האחרונות.

ביום הכי עצוב בחיי היית פה כדי לחבק אותי.
עכשיו זה סתם יום, ואני אפילו לא יודע אם את חיה בכלל.

אני יודע שתמיד הפחיד אותך שאת "מזדקנת".
אז תהיי קטנה מאומה לא יפגע בך.
סיכת פרפר קשורה בשערך.
תהיי קטנה מאומה לא יברח לך.
אני אהיה גדול גם בשבילך.

עולם חדש וטוב אני אתן לך,
אקרוץ לך מתוך האפילה.

גם אם את כבר מזמן לא פה,
זה אף פעם לא יהיה לגמרי בלעדייך.

יום הולדת שמח, יקירתי.
לא יודע איפה אהיה מחר, אבל ארים אחת גם לכבודך.