מילה ותמונה

הסתובבתי אבוד
כמו חיה שברחה מכלוב.
לא ידעתי מה הייתי,
ולא היה לי לאן לשוב.

כל מילותיי אבדו,
יכולתי להגות רק אותה.
אני מאוהב,
וזאת בושתי וזאת אשמתה.

קצת כמו חיה שברחה
ועכשיו צריכה רק יד לאכול,
מה שמכאיב לנפש,
אותו נפשי צריכה מהכל.


השיר הזה מבוסס על שירו של ייטס, the lady's first song.
קראתי אותו והצלחתי לזהות בו משהו שהרגשתי פעם. שיניתי קצת את התרגום, כדי לתאר טוב יותר את הרגשתי (ובגלל זה "מבוסס על" ולא "תרגום של"), אבל כמו באותו פרק אגדי של סאות'פארק גיליתי שמישהו פשוט כבר אמר את זה קודם וגם עשה את זה אלפי מונים טוב יותר.

היתכן שמיציתי את מכסת המילים הנתונה לי?...