לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מילה ותמונה


מתחילים ממקום מסוים, ואז הולכים. אף פעם לא יודעים לאן באמת נגיע. אפשר לנחש, אפשר לכוון, אי אפשר לדעת.

Avatarכינוי: 

בן: 42

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
6/2011

תכתוב


תכתוב, היא אמרה לי, תכתוב
היא ישבה עם פצירה ואיימה פה לדקור,
תכתוב כל עוד אתה יכול
לפני שהרשת שלך תיפול.

ראשה הרוסי על ראשי.
לא תמצא כבר בעיר כאלה רוסים -
דוברת עברית, דוברת אנגלית,
אבל לא יודעת מילה רוסית

 

עד היום די מוזר
לא הבנתי דבר -
זה יופיי העקר או אופיי המנוכר****,
עד היום בערבי שישי השקטים
אני נזכר באותם הימים -
היא אומרת תבוא, תל אביב זה קרוב.

תכתוב, היא אמרה לי, תכתוב,
הפצירה עוד חדה ומתה לדקור,
תכתוב מבלי להיעצר,
אחרת מפה לא תוכל לצאת.

עד היום די מוזר...

מותר לאבד את הראש,
אבל למה אני צריך פה לחשוש?
מוטב לכתוב חצי שורה,
מוטב מאשר לאבד אמה.

עד היום די מוזר...

עכשיו גם שורה ברצינות,
זה אני שזוכר,
ליל היצמדות...


 

1. כמובן -"תרקוד" האלמותי של שלמה ארצי האלמותי.
2.  בלי המילים מול העיניים והמוזיקה באוזניים, יש מצב שפספסתי. בכל זאת - חיברתי את זה באמבטיה.
3. היא טוענת שהיא רוסיה. אני טוען שלא.
**** לא הייתה לי שורה להשלים (בדיוק נכנס לי הסבון לעין). יופיי לא עקר, ואופיי לא מנוכר!

אני תמיד מקיים את ההבטחות שלי.
(בסופו של דבר)

נכתב על ידי , 3/6/2011 12:03  
12 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להנווד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הנווד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)