מילה ותמונה

ל-44 האזרחים ו-119 החיילים ההרוגים במלחמת לבנון השנייה, שלום רב.

אני כותב לכם ביראת כבוד וקודש, כראוי לחללי מלחמה.

רציתי לספר לכם קצת על הדברים שקרו כאן מאז שהלכתם מאיתנו.

אתחיל מהסוף.

ראש הממשלה שהוציא אתכם למלחמה הזאת, לא יבוא לטקס לזכרכם.

אין לו בושה, לאיש. "סידורי אבטחה" הוא קורא לזה.

אני מקווה שאתם יודעים שאף אחד כאן לא באמת מאמין לו. כולם כאן יודעים שהוא בורח, כי אין לו את האומץ להתמודד עם האבות, האמהות, האחים, החברות, הבעלים והילדים שלכם.

הוא יודע שדמכם בידיו.

גם שר הבטחון (דאז, הוא הוחלף ממש לפני כמה ימים באהוד ברק), לא יגיע.

אני מנחש שגם הוא מפחד.

הרמטכ"ל, זה שהיה אמור לנהל את המלחמה הזאת ברח גם הוא.

הוקמה ועדה שתבדוק את ההתנהלות של המלחמה, אבל אני לא יודע מה נסגר עם זה.

בכל מקרה, לא על זה רציתי לדבר אתכם.

לא על המלחמה שאתם שילמתם עליה בחייכם.

רציתי לספר לכם קצת על הדברים האחרים שקרו בשנה שלא הייתם איתנו.

יש עכשיו סיפור גדול עם משה קצב. הוא התפטר ממש אתמול, והייתה עתירה לבג"צ כדי למנוע את עסקת הטיעון המעוותת שהם הגיעו אליה.

בית"ר לקחה אליפות.

מכבי בכדורסל כמעט הפסידה אותה.

היי, שמעון פרס נבחר לנשיא המדינה. עוד שבועיים הוא נכנס לתפקיד.

הרבה דברים קרו לנו מאז שהלכתם.

הדולר התרסק והתאושש. הקיץ הזה חם מבד"כ. כל הזמן מנשבות מעלינו רוחות מלחמה. עזה בערה, המשוגע האיראני לא מפסיק לאיים. שר האוצר נתפס עם מזוודה מלאה בכסף.

טדי קולק נפטר ומיד אח"כ יצא תחקיר גדול על איך שעזר לבריטים נגד המחתרות היהודיות.

סדאם חוסיין הוצא להורג.

בני סלע ברח ונתפס.

נרצחה ילדה בבי"ס בקצרין. המשפט של הרוצח עדיין מתנהל, ואף אחד לא באמת יודע אם הוא אכן הרוצח.

כמו שאתם מבינים, הרבה טוב לא קרה לנו.

שלושת החיילים שבשמם יצאתם למלחמה עדיין לא חזרו הביתה.

אולמרט עדיין ראש ממשלה. זה בטח לא יכול להיות טוב.

הלכתם, ואני מצטער לומר לכם, המחיר ממש לא היה שווה את זה.

כמו שכבר סיפרתי לכם, גלעד, אהוד ואלדד עדיין שם. בעזה ולבנון.

החיזבאללה משקם את כוחו וכולם בטוחים שהקיץ תפרוץ מלחמה נוספת. השאלה היא רק מי יהיה האויב.

כל החרא שהיה כאן לפני שנה, עדיין כאן. רק התווסף אליו עוד קצת.

החדשות לפני שעה הסתיימו באב שביצע מעשים מגונים בבתו בת השנתיים וחצי ובאיזה נער שאנס שכנה שלו בת 5.

אתם מבינים איפה אנחנו חיים?

אני מקווה שאתם בסדר, שם למעלה.

שדואגים לכם.

אולי תראו שם את בגין. אם יוצא לכם, תספרו לו איך חסר לנו מנהיג אמיתי. אם תראו את בן גוריון או הרצל, תספרו להם שהמדינה שהקימו הרגה אותם.

ואם תראו את סבא, תמסרו לו ד"ש.

אני יודע שזה תמים, אבל ביום הזה אני יכול רק לקוות שהמלחמה של הקיץ שעבר הייתה האחרונה שלנו.

אתם, יקיריי, דעו תמיד שאנחנו, פשוטי העם, בכינו על כל אחד ואחד מכם.

אולי הרבה משמעות אין לזה, נוכח חייכם שנגדעו, אבל למרות שמטרות מדיניות או צבאיות גדולות לא הושגו במלחמה הזאת, אתם לעד תהיו העדות הדוממת לקיץ 2006 הארור.