מילה ותמונה

"מה עושים עם פליטי דארפור?"

זאת השאלה הכי מיותרת ששמעתי בזמן האחרון.

וזאת למה?

הרי כולנו יודעים מה המעשה המוסרי, האנושי, ההגיוני לעשות.

בתור עם ש-6 מיליון ממנו נספה בשואה, קשה לי בכלל להבין את הבעייתיות פה.

ההחלטה צריכה להיות חדה וברורה - אותם אלה שברחו מהשואה שלהם ובאו אלינו, אנחנו צריכים לפתוח זרועותינו אליהם ולקבל אותם.

אם העלו לפה מיליון רוסים שחלק עצום מהם לא יהודי וחלק קטן מהם בכלל מתכחש לקיומה של מדינת ישראל, אז אין מקום לאנשים האלה שנסים על נפשם?

מה זה אומר עלינו?

תאמרו: יש לנו מספיק בעיות משלנו. קאסמים פה, רעב ועוני שם.

אז מה?

"יהודי טוב", בא עני דופק על דלת ביתו, לא יביא לו מפת הלחם האחרונה שלו? יביא גם יביא.

לי, לכם, לנו, כפרטים, אין מה לעשות.

לקבל אותם אלינו זה משהו שדורש הרבה כסף. לשים אותם בבתים, לתת להם אוכל, לשלב אותם בחברה הישראלית עד כמה שאפשר.

מי שצריך לעשות את זה אלה אותם עלוקות ארסיות שיושבות למעלה, מחזיקות בתקציבים ומקבלות את ההחלטות.

אתם יודעים מה? הורגים אותנו עם המיסים, ואם אני צריך לבחור אם הכסף שלי יילך לפנסיה של קצב, לממן תלמיד ישיבה פרזיט או להאכיל פליט סודני, אני לא חושב פעמיים.

הבעיה היא שהפוליטיקה כאן הורסת את הכל. גם את הסיכוי של הפליטים לחיים חדשים.

לא ייתנו להם, כי כל מיני מגזרים מחזיקים בעוגה ולא מוכנים לשחרר.

זה עצוב.

דמוקרטיה היא "שלטון העם, למען העם, ע"י העם", אז במדינת ישראל 2007 היא שלטון על חשבון העם, נגד האינטרס והרצון של העם, על ידי אנשים שמהווים עם משל עצמם. עם עם חסינות שיוצא נקי מכל דבר שהוא נגד החוק או המוסר.

אני לא יודע כמה אנשים נרצחים בסודן, אני מניח שמדובר במאות אלפים.

אני לא מצליח להבין איך העולם יושב מהצד ורואה שואה נוספת קורית מולו.

ב-15 השנים היו כ"כ הרבה אירועים כאלה - קוסובו, סומליה, רואנדה, קניה, עיראק, סודן. וכאילו לא למדנו כלום.

ילדים, נשים, זקנים, גברים שרק רצו לחיות חייהם, נרצחים, נאנסים, מגורשים מביתם ומולדתם.

והעם היושב בציון, העם הנבחר, סוגר שעריו בפניהם.

אם אנחנו העם הנבחר, הייתי שוקל שוב את כושר השיפוט של אלוהים, כי אם אחרי השואה שלנו אנחנו לא עוזרים להם במה שרק אפשר בשואתם שלהם, אנחנו פשוט לא ראויים.

את התמונה הזאת לקחתי מתוך אתר שנקרא Care. זה אתר שאוסף תרומות ועושה פעילויות למען הסודנים.

התמונה הזאת צולמה בשנת 2003.

לא מזמן ראיתי סרט על השואה, בסופו היה קליפ עם ילדים יהודים בגרמניה בשנתיים-שלוש שלפני פרוץ המלחמה.

הקליפ לווה בשיר, ובסיומו אמר הקריין: "9 מתוך 10 ילדים שראיתם בקליפ הזה נרצחו במהלך המלחמה".

אתם חושבים שמישהו משלושת הילדים האלה שרד?

אולי.

שרד וגדל מבלי שיהיה צייד או ניצוד?

אני בספק.