מילה ותמונה

כשהייתי ילד לקחו אותי הוריי לקרקס.

היה שם פיל שעמד על שתיים ואריה שקפץ חישוקי אש בוערים.

היה שם להטוטן שריחף בגובה השמיים ואיש מוזר שאכל זכוכיות.

היה שם צמר גפן מתוק ותפוחים מסוכרים.

היו שם תחנות עם משחקים ודוכנים שמכרו בהם גלידה בגודל של הר.

והיה שם ליצן.

מכל הדברים בקרקס, אני הכי זוכר את הליצן.

פניו היו לבנות, אפו היה אדום וגדול,

שיערו היה אדום ומתולתל ופיו היה גדול, אדום גם הוא.

מסביב לעיניו היו עיגולים שחורים. בגדיו היו משונים. צבעוניים.

הוא היה די שמן ונעל נעליים של שחקן כדורסל. ענקיות כאלה.

בידו הוא החזיק בלונים.

בלון צהוב, ואחד אדום, אחד כחול ואחד.... ירוק. כן, זהו. היו לו ארבעה בלונים ביד.

הוא התהלך שם, הליצן.

הצחיק ילדים, על אחרים השפריץ מים. עשה כמה קסמים של זריזות ידיים.

ואז הוא הגיע אליי.

רכן לעברי, הושיט לי יד.

לא הושטתי אליו יד בחזרה.

פחדתי. נצמדתי לאבא.

ואז... כאילו בכוח, הוא משך את ידי והרחיק אותי מהוריי.

הבטתי לאחור, קיוויתי שיצילו אותי, אבל הם רק חייכו.

חשבו שאני נהנה, ואז אבא הצביע לאנשהו ואמא הסתכלה,

עוד מבט אחד לאחור, והם אינם.

נבלעו בין ההמון.

הליצן המשיך למשוך את ידי, כשבידו השנייה ארבעת הבלונים. הצהוב, האדום, הכחול והירוק.

הוא אמר לי שהוא רוצה להראות לי משהו ושאל אם אני רוצה את אחד הבלונים.

לא רציתי.

רציתי את אבא ואמא.

התחלתי לבכות, אבל בשקט.

ואז הגענו לאיזה ביתן קטן.

וזהו.

משם אני כבר לא זוכר כלום.

רק שאח"כ אבא שאל למה אני בוכה ולאן נעלמתי ואמא אמרה שאם לא אפסיק נלך הביתה. 

עברו 20 שנה ואני עדיין לא הולך לקרקס.

אני אוהב לראות בטלוויזיה פילים שעומדים על שתיים,

ואריות שקופצים דרך חישוקי אש.

להטוטנים שנוגעים בשמיים ואתה אף פעם לא יודע אם ינחתו או יתרסקו ואנשים מוזרים שאוכלים זכוכיות.

אני מת על צמר גפן מתוק, למרות שכבר שנים לא אכלתי. תפוחים מסוכרים כבר פחות עושים לי את זה.

בפעם האחרונה ששיחקתי בתחנה הבאתי דובי לחברה, גלידה לא אכלתי מגביע כבר מלא זמן, אבל זה תמיד קצת מגרה...

אבל בקרקס יש גם ליצן,

ואני לא יכול שלא לתהות אם ארבעת הבלונים הם חודי הקלשון והפנים החיוורות הם צבעו של מוות.

כשהייתי ילד לקחו אותי הוריי לקרקס. היה שם אוהל גדול ועגלות עם ממתקים. היו שם תחנות עם משחקים, ואיש עם סיר של תירס. והיה שם הביתן.

והיו שם פיל ואריה ולהטוטן ואיש מוזר.

והיה שם ליצן.

מכל הדברים בקרקס,

אני הכי זוכר את הליצן.