מילה ותמונה

עם המוזיקה הנכונה,

החוויה המתאימה,

הלך הרוח המדויק,

והזכרון הכי טרי וטוב,

אפשר לתאר שלמות.

אפשר לתאר את השלמות במראה שלה.

והו, היא מושלמת.

היא יפה כמו ציור.

הצבעים עמוקים, קווי המתאר ברורים.

העיניים הגדולות והכחולות,

האף המשורטט, כאילו מיכאלאנג'לו עזב לרגע את ילדי השעשוע שלו בשביל לכבד אותנו במגע הזהב שלו,

השפתיים, כמו חוטים אדומים,

גוון העור המושלם, הצוואר הבלתי נגמר,

ההליכה מלאת ההדר.

אפשר לתאר את השלמות במראה שלה במשך שעות.

אפשר לתאר את השלמות של האופי שלה.

החיוך התמידי שמרוח על הפנים.

המקצועיות והאמביציה.

הנעימות וקבלת הפנים,

האינטלקט, הרהיטות,

הבטחון העצמי,

הידיעה שהיא כזאת,

העובדה שזה לא עולה לה לראש.

אפשר לתאר את השלמות של האופי שלה במשך ימים.

אני יכול לדבר עליה שעות,

להביא את התיאורים הכי שמאלצים, הכי ציוריים, הכי מפורטים על כל מילה שכתבתי כאן.

אפשר לתאר,

אבל נוותר.

כי גם לה יש חבר.

בלי כוונה, יצא חרוז די מפגר...