לילה אחד בדרך לארץ עוץ,
בזמן שכולם ישנו, ממש מוקדם בבוקר,
קם האריה הפחדן ולקח את טוטו לטיול.
האריה אהב את טוטו.
יצורים מסוגו של טוטו אהבו את האריה.
איתם הוא הסתדר הכי טוב.
אחרי שטוטו עשה את שעשה והאריה אסף את מה שטוטו עשה,
הם חזרו למוטל הדרכים המרופט שהתאכסנו בו בשני הלילות האחרונים.
האריה עשה סיבוב בין החדרים וראה שכולם עוד ישנים.
נחה עליו הרוח, אז הוא הכין לכולם ארוחת בוקר.
חביתה עם תירס וגבינה צהובה,
מגש יפה עם ריבה, כל סוגי הגבינות שהיו במקרר, קפה, שוקו,
ולחם טרי טרי, כזה שאם לוקחים ביס מהרך חוטפים כוויה בלשון.
בשאגה אחת כולם התעוררו, אכלו, שתו.
קראו עיתון, דיברו.
היה אחלה בוקר.
"מה קרה החלטת לעשות לנו את הג'סטה הזאת?" שאל איש הפח, לא מבין שום יציאה של טוב לב.
"סתם..." האריה ענה בחשש.
"מה סתם?! שאלתי, תענה" איש הפח התעצבן והתקרב.
"חלאס, עזוב אותו" דורותי גערה באיש הפח "ודחליל! העיתון הפוך!".
בשעת הצהריים הגיע מוריס, בעל המוטל.
איש שמן, שיער פרוע, זיפים לבנים ומוזנחים.
גופיית צבא מלאה בכתמים מכסה כרס בירה דוחה.
"יאללה, אתם מתארגנים? יש לי פה זוג שצריך את החדר" הוא גירש אותם.
דורותי ארזה הכל מהר, האריה החזיר את המפתח, וכולם נכנסו לאוטו.
איש הפח נהג, ולפחות 3 פעמים הוא עשה אצבע משולשת לנהגי משאיות עצבניים.
דורותי הסתכלה במפה וכיוונה את איש הפח.
הדחליל ישב עם הגב לכיוון הנסיעה והסתכל על הדרך שעל פניה חלפו.
האריה הניח ראש אחורה וטוטו שכב עליו.
ארז לב ארי שר שיר יפהפה ברדיו,
ואיש הפח צחק על האריה על כך שלאדם יש את מה שלאריה אין - לב של אריה.
דורותי שוב הגנה עליו.
היא היחידה בחבורה שהבינה אותו. היא וטוטו.
האריה אף פעם לא הגיב להקנטות של איש הפח, הוא ידע שזה לא מרוע, אלא הוא פשוט כזה.. לא עדין.
אחרי שיגיעו לד"ר עוץ, הוא ישתיל בו לב והכל יהיה בסדר, הוא תמיד אמר לעצמו.
בינתיים המחשבות של האריה נדדו בחזרה הביתה.
שם הכיר לביאה שמעולם לא העז לדבר איתה.
היא למעשה הסיבה שבגללה הוא בכלל יצא למסע הזה.
הוא ראה אותה פעם חוזרת מדייט עם אריה מלהקה אחרת.
פעם אחרת פגש אותה במסע צייד.
אבל מעולם לא העז לעשות את הצעד.
עכשיו האריה הפחדן הוא כבר כלב זקן.
ועוד רגע זה כבר נהיה מאוחר מדי
בפעם האחרונה שהוא ראה את הלביאה,
זה היה ביום שבו לא היו מסעות ציד.
היא עשתה משהו עם השיער ונראית גאה ונפלאה מתמיד.
הוא שוב התקרב, ושוב חזר בו, ושוב חזר לעץ שלו מאוכזב וכועס.
עוד שבוע, ביום שבת, יגיעו שוב לד"ר עוץ.
הוא ידבר איתו בשקט וביקש ממנו את מה שיבקש.
אולי זה מה שהוא צריך.
לבקש משאלה מעוגת יומולדת.
חוץ מזה הוא כבר ניסה הכל...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
