מילה ותמונה

רק ברקוביץ'.
רק ברקוביץ' יחזיר את הקהל, ישחק התקפי וייתן פנינים במסיבות העיתונאים.
רק הוא ישחק עם בניון, עטר, סהר, אסולין וגולסה ביחד.
רק ברקוביץ'.

רק גוטמן.
רק גוטמן יודע לשחק באירופה נגד יריבות אירופאיות.
רק הוא יידע להעמיד נבחרת טקטית שתדע לשתק את היריב ולהרכיב התקפה שתחורר רשתות.
רק גוטמן.

רק אלישע לוי.
רק הוא ראוי להיות המאמן, בגלל הדרך שעשה.
רק הוא יידע לדבר ללבם של השחקנים, לגרום להם לשחק בשבילו, לתת צ'אנס לצעירים.
רק אלישע.

רק עטר.
רק עטר מצליח במקום שבו אין טיפה של כשרון.
רק עטר יודע להתחבב על התקשורת למרות שהתוצאות ככה ככה והכדורגל מחורבן.
רק עטר.

רק קלינסמן.
רק חלוץ גדול ברמה היסטורית יחזיר את העניין בנבחרת.
רק עם המאמן שהפך את גרמניה לברזיל ושבר קירות בחדר הלבשה של באיירן מינכן יוכל להחדיר קצת אופי בחדלי האישים.
רק קלינסמן.

רק אריקסון.
רק מאמן שעבר הכל יסתדר בבית המשוגעים פה.
רק הוא עתיר תארים והישגים. לאציו, סמפ, מנצ'סטר סיטי, נבחרת מכסיקו, נבחרת אנגליה. ראה הכל ועשה הכל.
רק אריקסון.

רק לואיס פרננדז.
רק זר שהוא גם ישראלי שהוא גם משוגע יכול לעדות פה סדר.
רק מאמן שלא דופק חשבון לאף אחד יכול להצליח פה. שיק צרפתי וסוכריה על מקל במהלך המשחק יוסיף חן לכל הסחלה של הכדורגל פה.
רק פרננדז.

רק מתיאוס.
רק הוא יגיד לנו את האמת בפנים.
הוא יגיד שבניון פרימדונה, שלבן חיים אין בסיס, שברדה לא חלוץ ושכטר יכול להגיע ליוון כתייר.
רק  מתיאוס.

אבל ברקוביץ' לא מנוסה.
בנבחרת גוטמן לא יוכל להביא זרים.
אלישע לוי הוא לא מאמן גדול.
עטר לא יזוז מנתניה (וטוב שכך. אנחנו צריכים מישהו שיוציא מים מהסלע).
קלינסמן יקר.
אריקסון מבוגר.
פרננדז כושל.
מתיאוס נפרד מלילי, אז גם היתרון היחיד שהיה לו הלך לפח.

אז מי בכל זאת?
רק אבי נמני ורק בחוזה לארבע שנים.
רק לו יש את הסבלנות ואורך הרוח. הוא היה שחקן גדול, הוא עושה עבודה גדולה במכבי ת"א.
אמנם הוא בכלל לא מועמד, אבל במעקב אחריו כאחד השחקנים האהובים עליי (למרות שאני אוהד של קבוצה אחרת והוא די קונצנזוס בשנאה אליו), הוא עושה עבודה גדולה במכבי ת"א. לא מפחד מביקורת ולא מפחד מכלום.
אבי נמני לנבחרת ישראל!

זמרת צועקת מדי אומרת דברים שאני מסכים איתם לגמרי.

אנשים שרציתי לאהוב עכשיו אני רק רוצה לשכוח.

ביום שבת רגיל כזה, שגרת כדורגל שחוזרת לחיינו מזכירה לי את המקום היחיד שקיבל אותי בלי לשפוט אותי.

הוא ירד מכר הדשא עם הראש למטה.

הכניסה לחדר ההלבשה הייתה ממש מתחת ליציע שלנו.

כשהוא הגיע אלינו, שרנו את שמו בקול גדול, והוא הרים את הראש ומחה לנו כפיים.

תמונה קלאסית. אבל העדפתי להודות לו ולא לצלם.

אז חזרתי הביתה מזיע מדי, שזוף מדי, מפסיד מדי.

אבל התגעגעתי להיות חלק מהמון ולא זר בתוכו.

זמר עם מבטא שר בחרוזים שיר קיטשי מדי שלא עושה לי כלום.

אנשים שרציתי לאהוב לא רוצים שאוהב אותם.

ביום שבת חם כזה, אני מודה לאבא שלי על זה שלימד אותי לאהוב משהו בצורה הזאת. ללא תנאים, ללא מגבלות.

אהבה שלא תשליך אותי ממנה לעולם.

תמונה אחת עם אנשים מחייכים עשתה לי כ"כ רע.
תמונה אחת עם הקפטן מרכין ראש אחרי הפסד, גרמה לי להרגיש כ"כ שייך.

אני לא עצוב שהפסדנו.

אני עצוב שראיתי את התמונה הרעה, שהחזירה אותי למציאות הזאת שלי.

חיים משבת לשבת.

ביתר הזמן...

מיליארדי אנשים שפכו מיליארדי מילים על מיליארדי אלוהימים שהתעלמו מהם מיליארדי פעמים.

אני מעדיף לדבר עם עצמי.

זה לא שהשתגעתי, זה רק נראה ככה. פשוט השארתי את השפיות שלי בקופסא קטנה בצד, רק לזמן קצר.

אני סובל מקארמת יומולדת מחורבנת. זה ההסבר היחיד למאורעות השבוע האחרון. אבל היומולדת עובר ואני מקווה שגם הקארמה הזאת.

אני מרגיש קצת יותר טוב היום. אני גם קצת מתרגש. עוד שלוש שעות בבלומפילד, "תינוקות נתי" יעשו הופעת בכורה מול הקהל שלהם.

אני מקווה שלא תהיה חרפה. לא ביציעים ולא על הדשא, אבל את החלק שלי אני מבצע – אני אהיה שם.

אולי התפרקות של גול תשחרר אותי..

אני ממש צריך לצרוח. או לבכות, אבל את זה כבר עשיתי וזה לא ממש עזר לי.

אבל שטויות.

סופ"ש בפתחנו ואולי בשבת אלך שוב לים קצת.

זה הדבר האחרון שעשה לי טוב בתקופה האחרונה.

בשבוע הבא מתחילים הכל מהתחלה. לוח משימות עמוס, מטענים שעדיין איתי. אבל לפחות זה מקרב אותי שבוע אחד נוסף לסיום התקופה הזאת ומשאיר מאחור את השבוע הזה.

מיליארדי אנשים שפכו מיליארדי מילים על מיליארדי אלוהימים שהתעלמו מהם מיליארדי פעמים.

הם לא הבינו שהוא כבר הוכיח פעם אחר פעם שלא ממש אכפת לו מהם. הרי לא רק השואה. גם הרעבים בקניה מאמינים באלוהים. והפליטים במלחמה שפירקה את יוגוסלביה האמינו באלוהים. ואלפי איראנים שמתו מהגז של סדאם חוסיין האמינו באלוהים.
כל כך הרבה אלוהימים והאנשים הכי מאושרים בעולם הם ברוני סמים שגרים בפלורידה וצרכני סמים שגרים או גרו בהודו.

יש לי בעיה עקרונית עם הבחור בתקופה הזאת.

אם תשמעו מחר שמתי בתאונת דרכים, תלכו לעיתונים ותגידו "יש אלוהים! הפוסט הזה הוא הוכחה".
אבל לא תשמעו שמתי בתאונת דרכים כי אתם לא מכירים אותי. אז אני מניח שזה מסוג הדברים שלעד יישאר חידה.

תחזיקו לי אצבעות.

תאחלו לי בהצלחה.

אם נפסיד היום, בשבוע הבא אני יוצא מהבית עם כובע ומשקפי שמש מהבושה.

גם ככה כבר צוחקים עליי פה...