לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

מילה ותמונה


מתחילים ממקום מסוים, ואז הולכים. אף פעם לא יודעים לאן באמת נגיע. אפשר לנחש, אפשר לכוון, אי אפשר לדעת.

Avatarכינוי: 

בן: 43

תמונה





מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 
קטעים בקטגוריה: . לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .

על סדר היום


1. כלב אחד הגיע לשערי בית הדין בירושלים. ניסו לגרש אותו, לא הצליחו. ניסו לגרש אותו בשנית, לא הצליחו.
בא רב אחד, חכם, טוב לב, איש משכמו ומעלה, ואמר:
"אני יודע מה הכלב הזה עושה פה! זה גלגול נשמות עורך דין אחד רשע, גרר אותי לבית דין אזרחי"
שאלו אותו "מה אתה רוצה לעשות, כבוד הרב? אולי מחילה לכלב, שנשמתו תנוח עדן?"
הרב, רחמן בן רחמן, אמר:
"הבו לי ילדי ירושלים עיר קודשינו, וסיקלוהו".

התמליל הוא פרי דמיוני. הסיפור אמיתי לגמרי.
כלב, בית דין, רב, עו"ד רשע, גלגול נשמות, ילדי ירושלים, סקילה.
הכלב נמלט.
אלו רבנייך ישראל.

2. איש אחד בנתניה נסע עם הכלב באוטו, השאיר אותו באותו והלך לעיסוקיו.
הבן זונה לא חשב לרגע להשאיר חלון פתוח או משהו. התקשרו למשטרה, הפנו למוקד עירוני. אף אחד לא השכיל לנפץ את השמשה ולתת לכלב המסכן שאיפת אוויר אחת שאולי הייתה משאירה אותו בחיים.
התוצאה - בולדוג מפואר זרוק כמו סמרטוט במושב האחורי. מת.

3. אנס אנס תיירת בחמת גדר. קיבל עבודות שירות.
צריך להרחיב?

4. היום אמר או לא אמר בסיוני, לשעבר שגריר מצרים בישראל, שעסקת שליט תחתם תוך שעות. כולנו יודעים שזה לא נכון ולצערנו לא קרה.
אבל רציתי לשאול שאלה שבד"כ אין לי אומץ לשאול בקול רם, כי אני מכיר את השיח הציבורי בישראל:
האם עסקה שכוללת שחרור רוצחים, נוכח הסטטיסטיקה שאומרת שעשרות ישראלים נרצחו בעקבות עסקת סוחר הסמים טננבאום, היא כדאית?

כמוכם, גם אני רוצה לראות את גלעד שליט בבית ועל הנייר גם אני מוכן לשלם "כל מחיר". אבל רק על הנייר, רק במס שפתיים.
אבל בסוף, תודה לאל, לא אני צריך לחיות עם ההשלכות. זה ראש הממשלה שיחתום על העסקה, מי שזה לא יהיה, שיצטרך לחיות איתן.
לא נוח לי עם קריאות רגשיות של "שחרור בכל מחיר". המחיר הזה יכול להיות חיים של הרבה הרבה אנשים.
תגיד לי אתה, שקורא עכשיו - אם אחיך יהרג על ידי מחבל ששוחרר בעסקה, עדיין תטען שהיא הייתה שווה את זה?

5. קשה לי בסופ"ש.
בעבודה אני עסוק, מוערך, תמיד מישהו צריך אותי בשביל משהו.
מחייכים אליי במדרגות, המדהרין מושיטים יד ללחיצה, המהדרות שולחות נשיקה וחיבוק. אנשים שעוברים בקומה תמיד עוצרים להגיד שלום.
אני חשוב, אני נחשב, אני משהו.
בבית, לעומת זאת,הישג השיא שלי הוא פתיחת סתימה, לראשונה בחיי, והרג ג'וק מוזר שעף על גבי עלה, דרך התריסים, הישר אל מרכז הסלון שלי.
הטלפון לא מצלצל, אף אחד לא פונה אליי, צריך אותי או חושב עליי.
לא האמנתי שאי פעם אומר את זה, אבל אני מעדיף להיות בעבודה ולא בבית.


6. בנושא ובטון אחר לגמרי - מצאתי את הפתרון לדילמת הטפנד זיתים -

נקניק, רבותיי, נקניק. שוס.
עכשיו צצה שאלה חדשה - איך מבטאים את שם הממרח המוזר?
(כן, נו. בור קולינרי גמור. ככה זה כשחיים מארוחות במיקרו וסנדוויצ'ים מאוד לא מורכבים).

7. הגענו לפעילים!
אמנם לטבלה המורחבת, אבל נכון לאתמול, אז גיליתי זאת באקראי, מקום טוב באמצע.
מדהים לגלות שבכל פעם שאני מאבד הכל, אני מתרומם גבוה יותר מאי פעם.
זה קרה לי אחרי המוות של ניו, אז התחלתי לחיות.
זה קרה לי בעבודה, כשכבר הייתי על סף עזיבה ועכשיו המצב שלי שם הוא הכי טוב אי פעם.
זה קרה גם עם הבלוג, כשכבר חשבתי שלא אוכל לכתוב יותר, והנה, אנחנו פה.
אז תודה לכם על זה.
מקווה שאצליח לתת לכם סיבה טובה מספיק לבוא שוב.

נכתב על ידי , 2/6/2011 20:45   בקטגוריות גלעד שליט, כלבים, דת, כתיבה, שקט, עבודה  
9 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



עובדיה, נמאסת!


היום הודיע דוגמן הבית של בירה קרלסברג, המר"ן (מנוול, רע, נבזי) עובדיה יוסף, דרך הביץ' שלו, אלי ישי, כי כל עוד ש"ס שולטת במשרד הפנים, ילדי העולים לא יזכו לשום מעמד חוקי.
הסיבה הגיונית, בוודאי:
החשש שמא יתחתנו עם ילדי ישראל הטהורים. במילה אחת – התבוללות.

 

היום עלו בתכנית של נתן זהבי מיטב המוחות הישראליים.

פרס נובל בכימיה? את זה תשאירו לחלשים.

לנו יש את תורת הגזע המודרנית.

האויב? העובדים מאפריקה. ציטוט: "כושים מגעילים, צריך להעיף מפה את כולם".

האידיאולוגיה? ציטוט: "הגרמנים התייחסו אלינו יותר יפה?! למה אנחנו צריכים תמיד להיות יפי נפש?" (תקראו את זה שוב. תבינו איזה אנשים יש פה).

הבעיה הגדולה שלהם עם נתן זהבי? למה אתה דואג להם פתאום? מה אכפת לך מהם? שיזרקו אותם!

הפתרון? ציטוט: "להכניס את כולם בערימות ולזרוק אותם באוגנדה". ציטוט שמאזין אמר לנתן זהבי: "אתה תהיה ראש הממשלה שלהם".

 

אתם מבינים?

המוני ישראל מתקשרים ומתלוננים שהגויים, ש"הכושים המסריחים" לוקחים להם את העבודה ולמי בכלל אכפת מהם.
תראו לי ישראלי אחד, אחד, שיסכים לסעוד זקן. לנגב לו את הריר, לקלח אותו, להחליף לו חיתול.

לעזאזל, בהורים שלכם אתם לא מטפלים. אתם מביאים את הפיליפינית שתעשה את זה.

תראו לי ישראלי אחד שיסכים לעבוד בבניין או קטיף.

הרי אלה עבודות בזויות, לא?

בשביל זה מביאים את הכושים והסינים והרומנים שיעשו את זה.

 

אם הייתם אומרים לי שצריך למצוא פתרון לבעיה כי זה באמת לוקח את העבודה מישראלים, ניחא. זה הסבר שאני מוכן לקבל. הוא הגיוני. אבל גם במסגרתו לא צריך לגרש את הילדים שנולדו פה. הם יודעים רק עברית ולומדים בבתי ספר בעברית ויש להם חברים בעברית והם חושבים בעברית, ועברית ועברית ועברית.

אבל לא.

הסיבות שניתנו על ידי אנשי העם ומנהיגם הדתי, האיש ה... אין לי מילים לתאר את התחושות שלי כלפיו, הם גזעניים, שפלים, דוחים.

במשך שעתיים ישבתי עם בחילה והוריד במצח איים להתפוצץ.

אבל זו לא הדת, אני יודע. זה האיש ומשנתו הבזויה ועדר פרותיו העיוורות.
המצווה שמוזכרת הכי הרבה פעמים בתנ"ך היא קבלת הגר לקרבנו.
הגר מוזכר בתנ"ך מעל 40 פעם. יותר מהשבת. יותר מכל ציווי בעשרת הדיברות.
פירוש המילה "גר" היא לא רק גוי שהתייהד. אלא גם העובדים הזרים - "כי גרים הייתם בארץ מצרים".

זה מעניין את הדוגמן של הבירה? מה פתאום. העיקר הגזע.


הרב ישראל מאיר לאו, הרב הראשי לשעבר, רבה הראשי של ת"א, הביא מספר ציטוטים תנ"כיים והסברים מפורטים על כמה בכבוד צריך להתייחס אל הגר.
ולשכן אותו בתחנה המרכזית הישנה זה לא להתייחס אליו בכבוד.
לא כל הדתיים פנאטיים קיצוניים, רעי לב ואכזריים.

 

אה, רוצים עוד דתי בזוי? עליי.

כמה גורמים שעוסקים בנושא (וצר לי שאני לא זוכר בדיוק מאיזה תחום. היום בעיתון) התלוננו שסגן שר הבריאות, הבזוי ליצמן, מבקש מהם שיקלו בחוות דעתם על עבריינים דתיים.

זה לא שהם אונסים את התלמידים שלהם, מרעיבים את הבנים, דורסים ובורחים, גונבים, מרמים ועושקים.

אבל הם חובשים כיפה. תוותרו להם.

 

והנה עוד קצת:
הידעתם שבבתי כנסת רבים ברחבי ישראל לא אפשרו לאנשים שלא שלמו על כסא להתפלל ביום כיפור האחרון?

אתם קולטים את זה? רוצים להחריד את כולנו, להשבית לכולנו את החיים יום בשבוע, אבל כשבאים לבית כנסת להתפלל, צריך לשלם.

 

ומה ההבדל בין אכילת הלחם הקדוש במיסה הנוצרית לשמן "קדוש" או מים "קדושים"?

 

מה ההבדל בין השתטחות על קבר להשתטחות מול פסל?

 

ואף מילה על בתי הספר הדתיים בפתח תקווה שלא קיבלו בנות אתיופיות ועל בתי הספר שעשו הפרדה "גטואית" בין התלמידות המזרחיות והאשכנזיות.

 

סוחרי דת, נמאסתם. אתם מגעילים.

אתם ועבודת האלילים שלכם.

 

כל העסקנים הפוליטיים האלה שבאים בשמו של אלוהים הם התחתית של הזבל הציבורי שלנו, ויש לנו הרבה – בירוקרטיה, אטימות, צביעות, שחיתות.
אבל אלה שמנצלים את אמונתם של אנשים, מפחידים אותם, שוטפים להם את המוח, הם הפטריה של המיץ של הזבל.

 

 

אם אני לא טועה זה היה שלמה קאלו שאמר "במקום שיש ממון, אין אלוהים".

הנה לכם.

כשהיינו ילדים סיפרו לנו על כל הצדיקים שחיו בדלות. ישנו על הרצפה, אכלו פת לחם ועסקו יומם וליל בתורתם.

האיש בשמלה נוסע ב-BMW המזוינת שלו וחי כמו מלך.

תורתו? חשוכה כתורת הטאליבן.
מאמיניו? המון מהופנט ונטול בינה ודעת ויכולת לחשוב לבד.

 

אנשים בזויים שהורגים לכולנו את אלוהים.

 

עריכה:

והנה כמה מהדברים שקורים בכותל המערבי:

הורדו דגלי ישראל.
בוטלו השבעות החיילים שהיו נעשות שם.
בוטלו טקסי הקבלה לעולים חדשים.

הוגדלה ההפרדה בין גברים לנשים. כעת ההפרדה היא כבר מרחבת הכותל העליונה ולא רק ברחבת התפילה.

משמרות צניעות שמפטרלות שם.

 

החרדים חושבים שהם מונו לסלקטורים של אלוהים.
הם שוכחים שמי ששיחרר את הכותל הם חיילי צבא הגנה לישראל.
כמו שאמר אחד המגיבים ב-YNET - צבא שהם לא משרתים בו מטעם מדינה שהם לא מכירים בה.

 

וכל גדולי העם, מנהיגיו, הפוליטיים והחברתיים - שותקים.

הפחד שמעביר בהם שמו של עובדיה הוא פשוט מגוחך.

הם שוכחים כולם שהתנועה החרדית היא תנועה צעירה יחסית, 300 שנה בערך, תוצרת פולין, ולא היהדות האמיתית.

נמאס, מגעיל, מקומם, מפחיד, דוחה.

 

וכולם שותקים,

כך שזאת גם בושה וחרפה לעם ולמנהיגיו.

נכתב על ידי , 13/10/2009 18:07   בקטגוריות דת, גזענות, שחרור קיטור, פסימי, אקטואליה  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 



הבדיחה הדתית הטובה ביותר


מצאתי אותה באחד האתרים.

האחראי על הבדיחה הוא איש מוזר בשם אמו פיליפס.

פעם ראיתי בחור שעמד על גשר והתכוון לקפוץ. אמרתי, "אל תעשה את זה".

הוא אמר, "אף אחד לא אוהב אותי".

אמרתי, "אלוהים אוהב אותך. אתה מאמין באלוהים?".

הוא אמר, "כן".

שאלתי, "אתה נוצרי או יהודי?".

הוא אמר, "נוצרי".

אמרתי, "גם אני! פרוטסטנטי או קתולי?".

הוא אמר, "פרוטסטנטי".

אמרתי, "גם אני! איזה זרם?".

הוא אמר, "בפטיסט".

אמרתי, "גם אני! בפטיסט צפוני או בפטיסט דרומי?".

הוא אמר, "בפטיסט צפוני".

אמרתי, "גם אני! בפטיסט צפוני קונסרבטיבי או בפטיסט צפוני ליברלי?".

הוא אמר, "בפטיסט צפוני קונסרבטיבי".

אמרתי, "גם אני! בפטיסט צפוני קונסרבטיבי של אזור האגמים הגדולים, או בפטיסט צפוני קונסרבטיבי של האזור המזרחי?".

הוא אמר, "בפטיסט צפוני קונסרבטיבי של אזור האגמים הגדולים".

אמרתי, "גם אני! בפטיסט צפוני קונסרבטיבי של אזור האגמים הגדולים מהמועצה של 1879, או בפטיסט צפוני קונסרבטיבי של אזור האגמים הגדולים מהמועצה של 1912?".

הוא אמר, "בפטיסט צפוני קונסרבטיבי של אזור האגמים הגדולים מהמועצה של 1912".

אמרתי, "תמות, כופר!", ודחפתי אותו מהגשר.

 

לא יודע מה אתכם,

אותי זה הצחיק.

נכתב על ידי , 21/12/2008 09:49   בקטגוריות בדיחות, בדיחה, דת  
3 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
 




דפים:  
הבלוג משוייך לקטגוריות: יחסים ואהבה , 20 פלוס , פילוסופיית חיים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות להנווד אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על הנווד ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)