נקודת מוצא

בשנות השבעים של המאה שעברה הסתובבו בברלין, בין יתר הכתות התמוהות, גם תנועות אנרכיסטיות.אך אל לו, לאדם הנאור, להתפלא על כך שהמחשבה האנושית לא הרחיקה לכת באותה תקופה בגרמניה הקשה, בברלין האפורה. שלושים שנה לאחר מלחמת העולם השניה ילדות בנות שלוש עשרה הזריקו הרואין בגרופיוסשטאט, ומכרו את גופן על מנת לממן תענוג זה. וזו כשלעצמה סיבה טובה לא להזדעזע מכך שתושביה הצעירים של ברלין לא הבינו שתנועה אנרכיסטית סותרת את עצם קיומה, ולא יכלו לשער בנפשם שכמה עשרות שנים לאחר מכן, באר ישראל, תקום התנועה האנרכיסטית הראשונה שיש לה זכות קיום אמיתית.

בבוקר אחד בחודש יולי בשנת 2010 התעורר יואב מחלומות טרופים. מבעד לחלון חדרו במעופש ניבטו אליו שמי ברלין ורחובות אשדוד. לכאורה היה זה בוקר רגיל, אך הוא טמן בחובו רגי שייחקק בעתיד בין דפי ההיסטוריה בכבודה ובעצמה: הקמת התנועה האנרכיסטית האמיתי הראשונה.

כאנרכיסט מטבעו החל יואב למחות על חוקי החברה כבר בעת לימודיו בבית הספר הממלכתי דתי בפאתי אשדוד, פרץ כל גבול בעת שירותו הלבבי בצבא ההגנה, ואף הגדיל לעשות ונרשם ללימודים גבוהים באוניברסיטה אשר בבבל, מעוז האמנים המיוסרים.

הצעד הבא בחייו, היה ללא ספק, הקמת תנועה אנרכיסטית שתגשים את שאיפותיו לחברה אידיאלית.

ובכן, נחזור נא לאותו בוקר בחודש יולי, ונחזה ביואב מזנק כנשוך נחש ומתיישב אל מכתבתו בתחתוניו לגופו בלבד. העניין לא סבל דיחוי, היה עליו למנות יושב ראש ראוי לתנועה, וללא אדם ראוי יותר בנמצא מינה, אפוא, את עצמו, והדבר הראשון שעשה במסגרת תפקידו היה לקבוע אסיפה ראשונה, אשר תיערך בשעה חמש של אותו יום. השעה נקבעה לאחר שעת הצהרים בעיקר על מנת שיהיה סיפק בידי היו"ר לחבר את נאומו הראשון.

לשם כך שלף בחיפזון את פנקסו והחל משרבט:

"גבירותיי ורבותיי, חברי התנועה האנרכיסטית..." ומיד בא במבוכה גדולה. כיצד ייתכן שיפנה לאדונים ולגבירות, כאשר החבר היחיד בתנועה המכהן גם כיו"ר אינו אדונים, ובטח שלא גבירות? מיד קרא ליועצו ולכותב הנאומים הראשי, אך אלה בוששו להגיע. מאחר שניחר גרונו של היו"ר מרוב קריאות, חבט בכפו על השולחן וקבע מיד כי יש לפטר את שני הלצים הללו מתפקידיהם. יתרה מזו, את תפקיד כותב הנאומים, שממלא לבטח סטודנט זב חוטם, יש לבטל לגמרי, ולאחר מכן למצוא יועץ חדש הראוי לתפקידו.

אך אבוי, האסיפה מתקרבת, ולא נותר זמן בידי יואב למצוא יועץ מתאים ונבון יותר ממנו עצמו.

קם יושב הראש ממקומו, והזמין את היועץ החדש ללגימת קפה במטבח, ואגב כך התייעץ עמו בדבר צורת הפנייה, שהרי גבירות ואדונים הם בהכרח רבים, ואילו התנועה האנרכיסטית בהכרח שוללת את שליטת היחיד על הרבים.

שקל זאת היועץ בכובד ראש וענה ללא היסוס, שבאין גברות בנמצא ניתן לשמוט את המילה "גבירותיי", אך כיוון שבאסיפה יהיו נוכחים לכל הפחות יושב הראש והיועץ, ניתן ואף ראוי להשאיר את "רבותיי".

בכך באה הבעיה על פתרונה, ויושב הראש פנה להמשך כתיבת הנאום. למען הסדר הטוב, יש לציין כי יושב הראש לא נמנה עם הממעטים בדברים, שלא לומר חפרן, ויועצו הטוב לא פיגר אחריו. בהמהרה התפרש הנאום על פני עשרים עמודים, ועדיין לא בא אל סופו.

וכך עוד היו ממשיכים לדהור לולא הציץ היועץ בשעון הקיר והזדעק: "אויה! אדוני יושב הראש! השעה כבר שלוש! יש לשלוח את הגזבר לאלתר לרכוש אי אלו תופינים לכבד בהם את באי האסיפה."

היו"ר הסכים עם היועץ בכל לב, אך מיותר לציין כי בתנועה קטנה ולא מבוססת כגון זו, הגזבר היה מצוי באותה עת כשהוא מתגולל בגילופין על מדרגות הלורנס. כך נאלץ יושב הראש שלנו למנות גם גזבר חדש.

לתפקיד הגזבר לעת מצוא נבחר ללא שהיות יואב, שהרי אין כמוהו המכיר את התנועה ורוצה בטובתה. מיד נשלח המזכיר לקרוא לגזבר, אך כיוון שהיה המזכיר בין בליעל לא קטן, ועד היום לא נודע היכן שירך את דרכיו באותה שעה, נמסר תפקידו ליועץ על מנת להרחיב את תחומי סמכותו.

החלטה זו נתקבלה ללא כל שהות וללא צורך בייעוץ חיצוני על ידי היועץ.

הנה הגיעה שעת בין ערביים ברוכה, נכתב הנאום, ניתנו העצות, הוגשו התופינים ויושב הראש עלה לדוכן הנואמים.

לא נלאה כאן את הקורא הטוב בכל פרטי נאומו הארוך של היו"ר, ורק נגיד שהיועץ וגם המזכיר נראו כשהם מנקרים לסירוגין וראשם נשמט, ונגיע מיד לחלק החשוב באסיפה. החלק החשוב באסיפה היה קבלת ההחלטה על עמדת התנועה באשר להעמדתם לדין של בעלי תפקידים בתנועה בעוון התגוללות בגילופין, על מדרגות הלורנס, או כל בית מרזח נאלח אחר, בפומבי ולעיני כל.

היו"ר הציע לערוך הצבעה ולקבל החלטה על פי רוב קולות של באי האסיפה.יושב הראש עצמו הצביע בעד הענישה, ואילו היועץ התנגד.

המזכיר והגזבר גם כן ביקשו להתנגד, אך לא נותרו מספיק ידיים, ועל מנת שלא לפגוע בחופש הביטוי, הניף יואב מיד את שתי רגליו באוויר, מה שגרם לנחיתתו לאחר כבוד על אחוריו ברעש כה אדיר, שגרם למהומה ומבוכה רבה באולם.

יושב הראש הנבוך החל מייבב ומורט את שערותיו, פעולה שפגעה מיידית בחופש הביטוי שלו עצמו ושל היועץ, וההחלטה נגד העמדה לדין של בעלי תפקידים שיכורים התקבלה ברוב קולות על ידי הגזבר והמזכיר.

וכך מצאוהו האנשים בחלוקים הלבנים.

איש חכם שאינני זוכרת את שמו אמר שאם ברצונך לעשות שינוי, חפש בסביבתך אדם אחד או שניים לפחות המוכנים להתגייס למעו המטרה.

אחרת, זה סתם טירוף.