אך קם הצ'יף ממיטת חוליו (קיזי נמלטה לבקתת הוריה), והנה בוקה ומבולקה: קולות נפץ רמים, תימרות עשן מכיוון החוף, צרחות וצווחות, וכל זה לצלילי שנסונים ניחרים מבית היוצר של אדית פיאף. מיהר הצ'יף לזירת האירוע והתרשם עמוקות ממאתיים וחמישים צנחנים צרפתים באפוד קרבי מלא, פניהם מרוחות בצבעי הטריקולור וכל מהותם משדרת נחישות קטלנית כשל מלצר קשיש בשאנז אליזה.
בונז'ור, בירך הצ'יף בנימוס את מפקדם, בחור קטן ועצבני עם שארם אזנבורי משהו.
סֵקֵט! ציווה הלה, וכיוון אל הצ'יף מוסקט חלוד. אנחנו עכשיו נראה לכם מה זה לה גראן קטסטרוף, חוּסְפָּה.
למה באלימות? תהה הצ'יף. מה קרה, מישהו טבל קרואסון בקפה או לה* של מיסייה?
סילנסייה, ברבר נואר! התרגז האזנבור. אני קולונל פייר-אנרי פלצניאק, אתם להפסיס לנו מחנה מיליטאר, אנחנו לסבור לכם טוט לה עסָמוֹת.
חשב הצ'יף וחשב, עד שהבין. כאן לא חוף השנהב, הסביר לצפרדעון הנזעם, הגעתם לסוואנה.
סה נה פה פוסיבל, נהם הצרפתי. אתה להטיל ספק בנווטים סֵל ארמי פרנסז?! ובזאת ניפח לחייו, משך בכתפיו ונשף בבוז: פפהההה.
שיהיה לך בהצלחה, אמר הצ'יף. אני ממהר לדיר. אורוואר.
אלה אלה! רשף אזנבור. אתה עכסיו להראות לנו איפה הטיפסים מהקופ דה טאט, אנחנו למגר אותם באלגנסיון.
נו טוב, נאנח הצ'יף בהשלמה, וצייר לנודניק מפה מדוייקת המוליכה לכפרו של בוטולזי. אבל אתה בטוח שיש לך מספיק כוחות? הם לפחות שלושה בושמנים שם, עם נבוטים.
מיסייה, קצף הקולונל, יש לך עסק עם הצבא הצרפתי הדגול, לה ארמי פרנסז!
אותו אחד מווטרלו? תהה הצ'יף.
שתק האזנבור וחרק בשיניו.
שנודע לתהילה לאחר עמידתו האיתנה בקו מז'ינו במשך שעתיים תמימות? המשיך הצ'יף והתעניין.
האדים הקולונל קשות ועיניו בלטו מחוריהן.
שזכה לניצחון מוחץ בדיאן ביאן-פו? שאל הצ'יף.
כאן נשבר המתופף הקטן והחל להתייפח מרה.
די, די, ניחם אותו הצ'יף וטפח על גבו בעדינות. למה שלא תאסוף את הקומפניון דה לה שנסון שלך ותחזרו הביתה לאכול איזה קוקי סאן ז'אק עם דניאל רוגוב והקומדי פרנסז?
ובזאת נפרד הצ'יף מהסולדאט האמיץ ודילג הביתה מבסוט. העיקר שבוטולזי האידיוט שוב יילך לישון רעב.
* באדיבות מיסייה דויד
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: