שירת הסוואנה

הזמן, כידוע, אץ רץ לו באופן בלתי מתחשב לחלוטין, וכך מצא עצמו טומבי לפתע אב למלש"בניק טרי (הקוראים אושרי כהן ומרינה מקסימיליאן-דודה-בלומה מתבקשים לגגל את המונח, ולהגר לטזמניה באותה הזדמנות). מכיוון שכך, החלו כל מיני מעטפות בלתי-מסווגות לפקוד את תיבת הדואר המסאית, כשהן מיועדות לטומבי ג'וניור וטומנות בחובן הצעות נוטפות רעל למכביר. על גופתי, נאק הצ'יף בזעם בעודו קורע לגזרים עוד ברושור רובאי, הילד יהיה מש"ק טונרים בשלישות, קישטה! אלא מה, מסתבר שמאז ימי דינה ברזילי זרמו קצת מים בזימבזי, וכך משוגרות ההצעות המגונות הישר לתיבת הדואר האלקטרוני של ג'וניור, השמח שמחה רבה בכל זימון למיני פעילויות חשודות ("גיבושון"?) במקומות מפוקפקים להחריד ("מכון וינגייט"?!?!), רחמנא לצלן.    

כאן המקום להבהיר, שבניגוד לאביו מולידו של הצ'יף, שימי שירותו בצבא הצאר ובמערכות מלחמת קרים יצרו בקרבו ראיה מיסטית משהו של צבא ההגנה, מלווה במתן עצות מועילות לעת גיוסו של בנו ("את הכידון להרכיב על המוסקט רק כשאתה רואה את הלבן בעיניים של היניצ'רים התורכים, יונגרמען! ולא לריב עם האופיצר הגוי")  - מודע טומבי היטב לטיבם האומלל של חיי תולעת חי"ר נפוצה. אי-לכך, נחרד עד מאוד עם הגעתו של שאלון המנילה הידוע לשמצה, שבו התבקש הילד לבחור בין אופציות מפתות כגון גירוז תלת-שנתי של בוגיזיי מרכבה סימן ארבע, או הסבה למתנקש עטור רעלה, או לחילופין להיבעט ממטוס באופן חסר תוחלת מעת לעת בסגנון עדות הרפוּלאים, וכיוצא באלה זוועות. שמע לי, סח לבנו המתלהב, לך רק על שושואיסטים קרביים מאוד, או בכינויים המקוצר שק"מ. קצת קשה להתקבל לשם אבל אבא יסדר משהו עם עופרה שטראוס.   

פחחחחח,  ענה הנער בבוז בעודו מקליק ביד קלה וי לרוב דווקא במשבצות גולנואידיות, לנגד עיניו הקמות של אביו. רוצה משהו מעניין.

שפשפת זה באמת משהו מעניין מאוד, רטן הצ'יף, וגם להיות המסאו-פולני היחיד במחלקה עם מיטב הנוער הצ'צ'ני, אבל נראה לי שהבן של בוטולזי שהולך כל בוקר לבסיס בסנדלים וחוזר הביתה בארבע לא בדיוק מתלונן על שעמום.

זאת הבת שלו, אמר ג'וניור באורך רוח, אמרתי לך כבר. תגיד, מה זה תעסוקה מבצעית באיו"ש?

איפה טעינו, התבכיין הצ'יף לקיזי בערבו של יום, איך אשא פני בשכונה.

 זה הכל באשמתך, זעפה רעייתו החוקית. כבר לפני שנים אמרתי לך לקחת אותו לשער אחת עשרה בבלומפילד אבל לא, אתה תמיד יודע יותר טוב. עכשיו, במקום לנסוע לשלישות ברמת גן  בפג'ארו של אבא, וכבר בשתיים בצהרים לשבת לקפה עם צפונית מחומצנת ביוּדה המכבי, הבן שלך יאכל אבק באיזו פלוגה רובאית ביחד עם שאר אוהדי הפועל אוסישקין. יופי.

כלומר זה יעזור אם אקנה פג'ארו? שאל הצ'יף בתקווה.

לך לישון כבר, נאנחה קיזי וכבתה את האור.