(לפני הקריאה, כדאי לעיין ביצירת מופת)
מהרגע שתצא הידיעה, תתחלנה השאלות: אולי האגו הרג אותו? אולי הגזמנו? בבקשה, עמיתיי בתקשורת - אל תלכו לשם.
לא תהיה שום הגזמה תקשורתית בסיקור. במידה מסויימת, תהיה אפילו סלחנות. סנוקר עשה מעשים מפלצתיים. מפלצתיים. לא מעידה חד פעמית, לא טעות בשיקול דעת. זדון קר רוח, מרושע. אם היה עומד למשפט המצפון היה נשלח לשנים ארוכות בכלא. מישהו צריך תזכורת לכך שהוא רקד על קברו של אדם, שגופתו טרם התקררה? זחיחותו המעיקה לא קיבלה במה מספקת בטלויזיה, לדעתו, אז הוא גם פתח בלוג. לא כי היה צריך אותו וזה בטח לא היה חכם מבחינתו. הוא רצה להציק עוד קצת.
על רקע העובדות הללו, התקשורת הייתה ממש רחמנית איתו. אביב סנוקר התאבד מכיוון שלא הצליח לחיות עם המציאות של חייו. לא יודע אם זה תקין פוליטית להגיד את זה, אבל טוב שהתאבד. עשה טוב לעצמו ועשה טוב לנו. המשך הסאגה היה מכאיב מדי ומרגיז מדי. לא דחוף לנו לשמוע את הגיגיו המתחכמים. שהרגולטורים יבדקו את השלומיאליות שאיפשרה לסנוקר להתאבד. אני שמח שהם שלומיאליים. עכשיו עופר שלח רק צריך להזדרז עם הסרט שלו.
נשארה נקודה מאוד מעניינת בסיפור - האם קורבנותיו של סנוקר יוכלו לגבות מעיזבונו את נזקיו? אם סנוקר היה חי וממשיך לשדר, סביר שצופיו האומללים היו ממשיכים לסבול. עכשיו, כשהוא מת ולא הורשע, אני לא יודע מה המצב המשפטי. אולי אני כותב שטויות, אבל ייתכן שבמותו, ציווה סנוקר לצופיו את החיים. היי, יש עובדי תברואה בקהל?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: