| 10/2009
הלכות דרבי
ביום ראשון הקרוב צפוי הר הגעש הבלומפילדאי להתפרץ במלא עוזו, עת יתמודדו בחורינו המצוינים במערכה נוספת - רבת הוד ותפארה - מול רועץ צהבהב כעמבה. מדריך לדרבאי המתחיל כבר פורסם כאן בזמנו, וכעת נדון בכמה ממנהגי הדרבאים הותיקים - שבימים אלה ממש עסוקים בהכנות קדחתניות לקראת היום הנורא.
עזרים
המזל הולך עם הטובים, אמר פעם ווייל אי קויוטי לפני שצנחה עליו כספת גדולה של ACME. אנו, מצידנו, מפוכחים מעט יותר מזאב ערבות מצויר, ולא מותירים דבר ליד המקרה. אי-לכך, בבוקר המשחק נסקור בשֹום שכל את תכולת ארון הבגדים, ונבחר במדויק באותן מחלצות שעטרו את מהותנו המסוקסת לעת הניצחון האחרון על בני נעוות הצהבת. אל יקל הדבר בעיני הקורא, שכן רע ומר הוא השבר לאחר החמצה איומה של גילי ורמוט, הנובעת אך ורק מהתעקשותך על חולצה חדשה. הקרבה היא צו השעה! הנה, לדוגמה, אותם בוקסר שורטס המעוטרים בדמותו החביבה של מיקי מאוס, שלבש מסאי מסוים לפני הדרבי של בלילי (ע"ע טיל קרקע-שטראובר). במשך שנים נידונו אברים אסטרטגיים בגופו של האומלל להיתחב לאותם תחתונים ממש, עת יתכונן לדרבי נוסף - וזאת חרף שינויים קלים (נניח) בהיקף מותניו, עובדה שגרמה לו לזמר שירי הפועל בקול מעט דקיק מהרגיל. למרבה הצער, נעלם הקמע המפוקפק ללא שוב (קיזי עשתה לו ג'ימי הופה, יש להניח, למרות הכחשותיה הקלוקלות). נו שוין, יש את הגרביים מהדרבי של גילילנדו.
איזה רימון אכלתם
הניחוס העצמי ההפוך
טרחן מהעבודה, במעלית: נו, אז אתם הולכים לקרוע אותם ביום ראשון, מה?
צ'יף: לא נראה לי.
טרחן מהעבודה: שלוש אפס אני אומר לך! אין על הפועל השנה!
צ'יף: חררממפפ
מזכירה, לאחר שעתיים: אני לא מוצאת את טרחן.
צ'יף: וואלה.
טכנאי מעליות, לאחר חודש: יש ריח מוזר מהפיר!
צ'יף: וואלה?
אבולוציה
לאחרונה עברו הצ'יף ובני ביתו (יהב"ה וג'וניור המגויס) מהפך קונספטואלי, שבמהלכו נטשו את שער 2. אמנם, מדובר בוויתור על מקומות מסומנים, המאפשרים לאוהד האנין להפציע בטריבונה כחמש דקות לפני פתיחת המשחק; ברם, האווירה היבשושית כצנון החלה להעיק מעט על המסאים, שמיד בהישמע השריקה נוהג כל אחד מהם להפוך לטרול מערות שואג. המטמורפוזה כוללת, מטבע הדברים, שירה צרודה ונטייה לקפיצות בלתי-רצוניות כל אימת שאיזה דני בונדר מפוהק מעביר כדור למחצית המגרש של המתנגד ימ"ש - התנהגות שהייתה לצנינים בעיני יושבי שער 2 המהוגנים, המעדיפים להעביר זמנם בפיצוח גרעינים והעלאת זיכרונות מתקופת וילי ברגר ובוצ'קה פלמן. אי-לכך נרכשו מנויים לשער 7, כשהמטרה הסופית הינה מרכז שער 5, אי-שם לקראת גיל 80 (כולל השתלטות על התופים הגדולים, ואנחנו כבר נראה לכל הפסקודניאקים הצעירים נטולי החולצות מה זה סינקופה איפה שצריך, אזיאתים חסרי חוש קצב!!). עם זאת, כמה מגינוני המסאו-פולניזם עדיין שרדו במעבר האמור, וכך מוצא עצמו הצ'יף שרוי בדילמה אמיתית: מחד, חפץ הוא להפגין שליטה סוחפת במילות השירים; ומאידך, לא יעלו על בדל שפתיו שורות המתייחסות לאותה מפלגה טבטונית משנות הארבעים, שבעטיה הפכו אבותיו לדטרגנטים, וכך גם באשר למילים שבעצם הגייתן בפומבי מסתכן מסאו-פולני צעיר בשטיפת פיו בסבון. בהתאם לכך, נשמעת שירתו מסויגת משהו:
"אומרים מכבי (שיעול)
(שיעול שיעול שיעול)
הלוואי ש(כחכוח)
ו(שיעול שיעול)
שער 11 (כחכוח)
שער של (שיעול)
איזה רימון אכלתם
ולא רק במילואים!"
וכו' וכו'.
הדיסוננס הקוגניטיבי
(דברים שהיה נושא הצ'יף באזני קבוצתו היקרה, לו רק הייתה ניתנת לו הזדמנות)
הביטו, בחורים, איך נאמר זאת בעדינות: שלישיות בווסרמיל ובקופסה, חמישיה לשניצלים, רביעיה לבני דודים, נו טוף, זה באמת טוב ויפה ונחמד מאוד, אין מה לדבר, ותודה מיוחדת לבחורצ'יק ההיפראקטיבי שהגיע מנתניה - אבל בבקשה לא לשכוח שביום ראשון דרבי, אז בבקשה תנו לי אחד-אפס קטן בדקה התשעים ושש, מנבדל של ת"ק פרסאות ורצוי ביד. חן חן ותודה מראש.
ולא רק במילואים
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: