שירת הסוואנה

על הטריבונה, שם מולי

לוזון ועוד לוזון,

כולם ביחד מסה קריטית

שממיסה אוזון.

צהבהב היה הדשא,

המשחק שחור.

וביציע, מסאים

חישבו קיצם אחור.

אמר צ'יף טומבי הקשיש:

הכדור הרי עגול,

אני נשאר הערב כאן

בסוף יבוא הגול!

והצטנף על מושבו

שרוי בנים לא נים,

ונקבר בהר, עשוי

קליפות של גרעינים.

לאן הלך, לאן פרח

אין איש אשר ידע.

האליפות נותרה חלום

או שמא אגדה.

ויש אומרים כי עד היום

מול מלאבס החיגרת,

האדומים עוד מנסים

לבעוט אל המסגרת. 

השלווה שורה בכל

כמו באי פוקט,

ומתנשא לו מצפון

צילו של דון קסקט.