
- היהיהי!!! הוהוהו!!! הבטן! הבטן! לא יכול יותר! היהיהי -
- ערב טוב למר ג'ו בזוקה, סגן שר החוץ.
- היהיהי!! הוהוהו!! אה-מחייע! אוחחח זה היה טוב, שילמדו מה זה -
- מר בזוקה, כיצד היית מסכם את פגישתך עם השגריר התורכי - שנערכה, כזכור, בצל הידרדרות דיפלומטית מדאיגה ביחסינו עם ידידה ותיקה?
- שנייה, תן לי רק לנגב את האדים מהמשקפיים -
- בבקשה.
- כי לא צחקתי ככה מאז שקראתי את "תוכידס הלץ נגד פשקוביצי", בחיי.
- בנוגע לפגישה, אדוני -
- הייתה אווירה מצוינת!
- זה לא נראה כך, מר בזוקה. השגריר נצפה עוזב את לשכתך וממהר לשדה התעופה.
- הכל ברוח טובה!
- כשהוא מקלל בעותמנית שוטפת, יש לציין.
- נו שוין, היהיהי, קצת התעצבן העראבר.
- הוא תורכי, כמדומני.
- עראבר! קוראים לו אחמד, זה נשמע לך נורווגי?
- שמו אחמט אוגוז צ'ליקול, מר בזוקה.
- אה. אז לכן הוא התעצבן כנראה. האגזוזן אחמד צ'וקולוקו, ככה מושון ואני קראנו לו כל הערב.
- מושון?
- העוזר הדיפלומטי שלי, נו. שאלנו אותו מיודה ברקן הפקות שיגועים ודחקות (ע"ר).
- מר בזוקה, כיצד התנהלה הפגישה?
- תענוג, בחיי. התחלנו בסמול טוק על קולנוע וסרטים.
- סרטים, אדוני?
- אקספרס של חצות, גליפולי, כאלה. אחר כך הרצאת אורח של מיכאל הרסגור על ההיסטוריה הארמנית בעת החדשה, אה ביסל בדיחות על אתא תורק, הענקת ספר במתנה -
- איזה ספר?
- שרה גיבורת ניל"י. בשלב הזה השגריר ביקש לפתוח חלון אז הצענו לו לשבת על שרפרף החליבה של בוגי -
- מר בזוקה, זה קצת -
- שעליו הצליח מושון שלנו להניח כרית פלוצים בדיוק בזמן! נו, זה היה ויץ אמיתי!
- אוי -
- ואיך שהאחמד נהיה אדום, מושון מתגנב מאחוריו וקושר לו יחד את השרוכים -
- פרסומות! תעברו לפרסומות!
- ומפוצץ לו באוזן שקית נייר מנופחת! מוהאהאהאהאהא!!!
- ואז?
- הוא ביקש לשתות, אמרנו בטח, אבל מושון, הלץ הזה, היהיהיהיהיהי -
- תן לי לנחש, שם לו שתי כפיות מלח בתה.
- לא, מה פתאום.
- תודה לאל.
- שלוש כפיות! שלוש! היית צריך לראות את הפרצוף של המשופם הקטן, זה ילמד אותם להראות עלינו סדרות לא יפות בטלוויזיה.
- מר בזוקה, האין מדובר בהתנהגות, אפעס, פוגענית משהו? במיוחד לאור העובדה שתורכיה היא שותפה אסטרטגית שערכה לא יסולא בפז -
- למה?
- מחסום יציב בפני השתלטות איראנית ממזרח, למשל. מרחב אימונים למטוסי חיל האוויר. הזמנות עבודה במיליארדי דולר מתעשיות מקומיות.
- וואלה. כלום לא מספרים לי. נו טוף, אז נוותר על השוס האחרון. תסלח לי אבל אני צריך להתקשר לסלקטורים בנתב"ג, שלא תהיה הפתעה ממה שמושון תחב לו למזוודה.
- במה מדובר, אדוני?
- בדנוטה. עם חוטיני.
- דנוטה?
- קיבלנו אותה עם מושון בחצי מחיר.
- תודה רבה, מר בזוקה.
- חן חן.