שירת הסוואנה

שלווה נעימה שרתה על מערתו של ד"ר נ'קומבה. ישב הצ'יף והתלוצץ עם רופאו, בעוד הלה רושם לו שיקוי רמשים אלטרנטיבי נגד יתר לחץ דם. היה זה לאחר אירוע מצער, שבמהלכו סר הצ'יף לרשת חנויות מפורסמת בתחומה, וביקש מהמוכרת כי תואיל בטובה לכוונו אל דיסק האוסף החדש של ניל יאנג. מי? תהתה אותה מצובעת מטופחת טבור. ניל יאנג, חזר הצ'יף בסבלנות ראויה לציון, משתדל להתעלם מעיקצוץ מוכר המתחיל לפעום ברקתו הימנית. אין לנו דבר כזה, המהמה החוליה החסרה תוך לעיסת מסטיק וסידור ערימות אמינם על מדף רבי המכר. הציע הצ'יף כי תברר מתי כן יהיה, ואי לכך פלטה השלבקת נשיפה קצרת רוח, פנתה לאחור וצרחה שיש פה מישהו שמחפש את החדש של אלי יאנג או משהו כזה, אתה שומע מני, תראה אולי הגיע עם החבילה של אלי לוזון ועמיר בניון. זכר הצ'יף את עצת עורך דינו המודאג, ניתק מגע בשלב הפרה-פוגרומי והלך.

כן, נאנח ד"ר נ'קומבה, סקנדל. אה קיינע תרבות, אה קיינע נימוס. נו טוף, הנה הרצפט, ותגיד לקיזי שלא תתבלבל עם הסוג קרן קרנפים, שלא יקרה כמו בפעם הקודמת שאחר כך כל הכבשים ברחו לרואנדה.

הודה הצ'יף לרופא הטוב ופנה ללכת.

רגע, אמר נ'קומבה, יש עכשיו נוהל חדש, אדון טומבי.

נאנח גם הצ'יף ושאל האם המציאו המוחות המבריקים בלשכת הבריאות אשר בקינשאסה עוד איזה תשלום רבעוני, או היטל אקמול פרוגרסיבי.

לא לא, אמר הדוקטור. אתה עכשיו בבקשה לתת לי כיסא בראש.

סליחה? אמר הצ'יף.

נו כן, אמר נ'קומבה בקוצר רוח. אתה לתת לי כיסא בראש, ביטה, ואחר כך לרקוד לי ואלס על הצלעות וגם לדפוק נוגרה בעין ולירוק ולקלל ולזרוק עלי מנורת שולחן.

מה פתאום? אמר הצ'יף בבהלה, לא בא בחשבון -

אנחנו לא איזה מדינה מפגרת ואצלנו יהיה בדיוק כמו אצל האזייאתים איפה יש תרבות, קצף הרופא. אתה לא לקרוא עיתונים? עבודה זה עבודה! בבקשה לתת לי כבר בוקס באף, אין לי את כל היום בשביל אדוני, יש עוד חולים בתור ובנק הדם נסגר עוד שעה.

אבל רגע, אמר הצ'יף, יש לי כללית מושלם.

נו אז למה לא אמרת, נאנח נ'קומבה ומסר לצ'יף אלת בייסבול מוזהבת. הנה, קח. באמת חבל על האצבעות.

הניף הצ'יף את האלה ושיגר חבטה מדויקת, שגרמה לדוקטור להתעופף אל ארון התיקים ולהתמוטט איתו ארצה בקול רעש גדול.

דנקה שן, אינפף נ'קומבה שבור החוטם. הבא בתור בבקשה.