שירת הסוואנה

19 בינואר: אללה כארים! הבוקר נפרסנו בשטח על-פי פקודת הראיס, מוכנים ומזומנים לתרום את חלקנו להשכנת שלום. החבר'ה מפגינים המון מוטיבציה ומורל גבוה באמת. התקבלנו בתשואות חן על-ידי האוכלוסיה המקומית, שבאופן טבעי מתמלאת גאווה לנוכח שוטרים חסונים ומרשימים במדים מנומרים. זו סמכות ריבונית כמו שצריך! רמזי אומר שמחר אפילו נקבל נעליים.

20 בינואר: בלילה הייתי פטרול יחד עם רמזי. האמת היה משעמם לאללה, טוב שבאמצע בא נביל מהחמאס וביקש שנעזור לו לחפור בור ספיגה. אחרי שמונה שעות עבודה עם פטיש אוויר בעומק שישים מטר, שאלתי את רמזי אם גם בבור ספיגה שלו יש פסי רכבת עם תאורה היקפית וקפה אינטרנט. רמזי אמר שבטח לנביל יש חמולה גדולה שאוכלת טוב. יאללה יאללה. נהייתי קצת עצבני אז עישנתי נובלס, שזה מה שהליקופטרים של האויב הציוני מפזרים בזמן האחרון בשביל לחסוך בפצצות מיצרר.

21 בינואר: אין על הציונים בפיתוח סביבתי, אמרתי לרמזי. לפני שנתיים היה פה סלאמס, ביוב ברחובות, בלאגן לבנטיני. תראה איזה יופי עכשיו, הכל חלק, מישורים פתוחים, שקט, אוויר טוב, תענוג, אפילו האוהלי פליטים של אונר"א מסודרים יפה בשלשות. גם על הכושר הגופני של הבנאדם הם שומרים יופי, אתה מתקרב טיפה לגדר שלהם וכבר יש לך תמריץ חיובי לרוץ בטיל ולזגזג. רק עבדאללה המסכין מפלוגה ב' זילזל ורץ לאט יותר מהאפאצ'י. היה בחור טוב, אין מה לדבר, לפחות הצלחנו למצוא אצבע אחת שלו קצת אחרי רפיח.

22 בינואר: היום בתדריך אמר המפקד חמיס שדיר באלאק מישהו יצליח להעיף קסאם על הציונים, אפילו שהם מגיבים במתינות ונותנים לאנשים זמן להוציא דברים חשובים מהבית לפני שמגהצים את השכונה. הנה רמזי למשל הצליח לחלץ שתי מברשות שיניים וזוג תחתונים כשבא אצלו הבולדוזר, וגם חמותו סבתא חדיג'ה לא מציקה יותר. הייתה יושנת חזק חזק באמת, רמזי אומר וצוחק הרבה, לא התעוררה בזמן, מה לעשות.  

23 בינואר: תקרית לא נעימה. באמצע הפטרול בא עוד פעם נביל מהחמאס עם פיז'ו 404, הוציא רקטה שמונה צול ומתח פתיל. אחר כך ביקש מצית אבל לא היה לנו, אז הדליק עם גפרור. עכשיו הוא כועס עלינו.

24 בינואר: וואלה משעמם, לא קורה כלום. שיחקתי שש בש עם רמזי כל היום, רק חבל שהמג'מועה של הג'יהאד האיסלמי עשו רעש בין שתיים לארבע, כמעט רשמנו להם דוח. בסוף רמזי הראה להם איך בונים זירת מטענים בלי צרחות אללהו אכבר כל שתי שניות.

25 בינואר: כנראה חג אצל הציונים, יודעים לעשות שמח אלה. הביאו שלוש אוגדות שיריון וחטיבת חי"ר, פרסו אגד ארטילריה, הרימו שמונה אפאצ'י בשמיים, באמת יפה. כשהכל היה מוכן יצאה אחת עם מטפחת על הראש ותקעה באדמה שתיל של זעתר. היה מרגש, כנראה בשביל זה עשו חישוף על המטע זיתים של אבו-ג'מיל.

26 בינואר: היום באו להחליף אותנו פלוגה גימל וקיבלנו רגילה. דווקא היה כיף, אמרתי לרמזי, אפשר לחשוב מה יש לעשות בבית, שוב פעם לעבוד משמרות במחרטה השכונתית בלי תנאים מינימלים ושעות נוספות, קמצן לאללה הנביל הזה. נכון, אמר רמזי, אבל לפחות נותן נעליים.