שירת הסוואנה

שביעות רצון נינוחה שררה בקבינט המצומצם אשר מתחת לבאובב. נראה אותך עכשיו נואם על מנהיגים מסאיים מכוערים שאוכלים עם הידיים, ציחקק הצ'יף וסימן איקס אדום על תמונתו של יריבו הטוגואי. יפה מאוד, צ'וקודי, מהיר ואלגנטי זה היה, ובעיקר חשאי! שכן נחמד לשלוח מדי פעם איזה נודניק לשהיית קבע בשדות הציד הנצחיים,  מבלי להסתבך אחר כך עם קונדוליסה. ההיא רק עושה כן כן עם הראש, וכשבטוח המסאי כי תירוציו זכו לאוזן קשבת (זה לא אנחנו, זה הבושמנים עשו לו פילינג משודרג) - מתעורר הוא למחרת עם שלוש נושאות מטוסים שחונות לו באמבטיה, והמוטסת השמונים ושתיים עושה לו מלא בוץ בסלון.

אך למרבה ההפתעה, התכחש צ'וקודי נמרצות לכל העניין. על מה אתה מדבר, רגז הוא, מוגבה ואני בכלל שיחקנו אתמול כל היום שלוש מקלות עם העצמות של גורודיש.

מה זאת אומרת על מה אני מדבר, תמה הצ'יף. אם זה לא אתם, אז מי נפטר סוף סוף מהסרחן הזקן?         

לא יודע, אמר צ'וקודי וחזר לנמנם.

לא שקט הצ'יף ולא נח עד שחקר והפך בתעלומה, והרי העובדות לפניכם.

באותו בוקר התעורר הנשיא גנאסינגבה אייאדמה כשחצ'קון קטן מעטר את אפו. רגז הנשיא מאוד וציווה לזמן בדחיפות את הרופא המלכותי, אך התבשר כי בקשתו זו נתקלת בקשיים מסוימים (הרופא הטוב הושלך לתנינים שבוע לפני כן, לאחר שנחשד בהוצאת גימלים לכבשה מטעמים אישיים). מכיוון שכך חשב הנשיא לשכך זעמו בטבח איזה כפר או שניים, אך אז נזכרו יועציו בהסכם היסטורי שחתמו עם נציגי המוסד ("אתם הישראלים תספקו לנו טנקים יד שניה ושירותי רפואה, אנחנו נצביע בעדכם באו"ם ונשלח חצי מיליון זולו לדימונה על תקן פלשמורה מצביעי ש"ס"). 

טס הנשיא לישראל ומיד הופנה למירפאת קופת-חולים הקרובה למקום מגוריו, אלא ששם דוקטור סטניסלבסקי בדיוק הלך לאסיפת ועד, ואצל המחליף חיכו ליד הדלת חמש מאות קשישות עם רצח בעיניים ורק שאלה קטנה בלב, שעל כן היה צורך לחכות מעט אבל לא נורא, אפשר בינתיים להתעדכן על האישיאס של האזרח הוותיק עם הכובע קפלושניק שחורגים אותו הכאבים האלה, פשוט חורגים, הנה תרגיש, או סתם ללמוד מהמקומיים ולתת שתן בכוס חד פעמית, ואחר כך להסתובב בפרצוף מבהיק מגאווה עם התוצרת ביד, שיראו כולם ויקנאו. אץ רץ הנשיא למשרד המרפאה והועבר חיש לטיפולה המסור של ציונה הפקידה, ואפילו תיק נאה נפתח לו על-שם קורניצ'בסקי יצחק, מה זאת אומרת זה לא אתה, תסלח לי אדוני, זאת העבודה שלי, אני לא מספרת לך איך לצוד ממותות שמה אצלכם עם כל האינוגרנטים או השד יודע מה,  והנה הטופס 17 והבא בתור בבקשה, שלום. מה זה טופס 17, ניסה הנשיא לשאול, אך אז כנראה הסתבך באמת עם ציונה, שצעקה עליו שאת זה כבר יסבירו לו באיכילוב, ואלה באיכילוב באמת היו נחמדים מאוד, אין מה לדבר, יופי של מיטה אירגנו לו במקום הכי טוב במסדרון איפה שפחי האשפה של הפסולת הביולוגית, וגם כולם מאוד פמיליארים והתעטשו עליו בחיבה, ואיך היציאות שלך אדון קורניצ'בסקי, בבקשה לא לאכול שום דבר כי מחר הניתוח, מה זאת אומרת מי מנתח, בוריס מנתח, בוגר הפקולטה לרפואת עזים שחורות בטיביליסי, הכל יהיה בסדר, עכשיו לספור אחורה בבקשה, מאה, תשעים ותשע, יופי, נרדם הנודניק, אירנה בבקשה תעזבי את הספונג'ה ותגמרי פה עם ההשתלת כבד של הכושי, אני קופץ רגע לנתח פרטי במדיקל סנטר, כבר חוזר, ביי.

התרווח הצ'יף, פיצח אגוז קוקוס והיה מרוצה מאוד. אין על הישראלים בנושאים האלה, אין.