שירת הסוואנה

לפני ימים מספר צפה הצ'יף בפעם האלף בסרט ההוא עם קווין קוסטנר, ואחר כך חלם חלום מוזר.

רדנק קאונטי. שדה תירס פסטורלי, מרחבים, שמיים כחולים, ציוץ ציפורים, פה ושם לינץ' בכושון מזדמן. מול השדה ניצב קווין קוסטנר ומהרהר עמוקות.

בת קול לוחשת: איף יו בילד איט, הי וויל קאם.

קווין: הא?

בת קול: אם תבנהו, בוא יבוא.

קווין: תבנה מה?

בת קול: וייסט נישט. תבנה, יבוא. לא תבנה, לא יבוא.

קווין (מוכר חווה, לוקח משכנתא, בונה מגרש לתפארת)

בת קול: מה זה?

קווין: מגרש בייסבול! איפה ג'ו היחף?

בת קול: ג'יזס, איזה דביל. איף יו בילד איט, הי וויל קאם.

קווין (הורס הכל, מוכר אישה וילדים, בונה אולם)

בת קול: נחמד. מה זה?

קווין (מיוזע קלות): אולם כדורסל! איפה דראזן פטרוביץ?

בת קול: ולחשוב שהגעתם לירח. צצ צצ צצ. איף יו בילט איט, הי וויל קאם.

קווין: אררגגגג (חורק שיניים, עובד עשרים שנים במכרות מלח ביוטה, מוכר מנות דם ושיני זהב, בונה קומפלקס ספורט אולטימטיבי)

בת קול: מה לעזאזל - נו טוב, אין ברירה. הנה, תביט.

(תרשים ענק ומואר באור יקרות מופיע ברקיע, לקול מקהלת מלאכים)

קווין: אסלה?

בת קול: גן עדן גן עדן, אבל כמעט אלפיים שנה בול-קליעה זה די מבעס ת'תחת.