שירת הסוואנה

 (הפועל תל-אביב, סעודת סיום העונה. רביעי משמאל: שמעון גרשון)

וַיֵּלֶךְ אֶחָד מִאֶחָד עָשָר וּשְׁמוֹ שִמְעוֹן אִישׁ קְרָיּוֹת אֶל רָאשֵׁי הָבֶּיתָּ"רִים׃ וַיֹּאמֶר מָה תִּתְּנוּ לִי וְאֶמְסור הָפּוֹעֵל תֵּל-אָבִיב בְיֶדְכֶם וַיִּשְׁקְלו לוֹ שְׁלֹשִׁים כָּסֶף׃ וּמִן הָעֵת הַהִיא בִּקֵּשׁ תֹּאֲנָה לִמְסֹר אוֹתוֹ׃ וַיְהִי בָרִאשׁוֹן לְאָחַר הָדֶרְבִּי וַיִּגְּשׁוּ הָפּוֹעֵל וְשַחְקָנָיו לְמִפְגָש הָסְטֵייק וֲיָסֵבוּ לְשוּלְחָן מָזֶטִים: וּבְאָכְלָם וַיֹּאמַר הָּפּוֹעֵל אָמֵן אֹמֵר אֲנִי לָכֶם אֶחָד מִכֶּם יִמְסְרֵנִי׃ וַיִּתְעַצְּבוּ מְאֹד וַיָּחֵלּוּ אִישׁ אִישׁ לֵאמֹר לוֹ הֶאָנֹכִי הוּא אֲדֹנִי׃ וַיַּעַן וַיֹּאמֶר הָאִישׁ אֲשֶׁר טָבַל רַגְלוֹ בְּסַן-סִירוֹ וַיִיתֵּן גוֹל עֲצְמִי נֶגֶד מִילָאן וַיִִתְּחָתֵּן עִם פְרֵחוּלָה וַיִישּא עִִּמָה קוֹלוֹ בְּזֶמֶר עָנוֹג הוּא יִמְסְרֵנִי׃ הֵן בֶּן הָאָדָם הַלוֹךְ יֵלֵךְ כַּכָּתוּב עָלָיו וְאוֹי לָבָּלָם מְעוֹז הָהָגָנָה אֲשֶׁר עַל יָדוֹ יִמָּסֵר הָפֹּועֵל טוֹב לָאִישׁ הַהוּא שֶׁלּא נוֹלָד׃ וַיַּעַן שִמְעוֹן הַמֹּסֵר אוֹתוֹ וַיֹּאמַר רַבִּי הַאֲנִי הוּא וַיֹּאמֶר אֵלָיו אַתָּה אָמָרְתָּ׃ וַיְהִי לְאָחָר הָּדְבַרִים הָאֶלֵה וַיִלַחָמוּ הָבֵּיתָּ"רִים עָל חָיֵיהֵם בָּלִיגִה: וַיִפַּגְשוּ עִם בְּנֵי סָכְנִין לְמִשְחָק מָכְרִיעֲ בְּטֵדִי; וַיָפְלִיא שִמְעוֹן לְשַחֵק וַיִכְבּוֹש שְלוֹשָה שְעַרִים עֲצְמִיִים; וַיָבוֹאוֹ עֲלַיו הָבָּבּוּנִים בְּנֵרוֹת וּבְלַפִּידִים וּבִכְלֵי ־נָשֶׁק׃ וַיוֹצִיאוּהוּ לְמָקוֹם הַנִּקְרָא מְקוֹם הַגֻּלְגֹּלֶת וּבִלְשׁוֹנָם מִסְעֶדֵת טָעָמִי׃ וַיִּצְלְבוּ אֹתוֹ שָׁמָּה וַיָשְלִיכוּ בּוֹ פַסְטָלִיקוֹס וְעַשְתָּנוּר וְעָג'וּאִים וְסִילְקִים וֹיִשְמַח טוֹמְבִּי מְאוֹד וַיוֹדֵה לְמוֹזוּנְגוֹ הָגָדוֹל. (הבשורה על-פי אבוקסיס, פרק ט"ז)