שירת הסוואנה

ההתחלה הבטיחה רבות. מלאי רוח עזוז וגבורה נקבצו המסאים בבסיסם הצפוני וסירבו להתרשם מאי-אלו עצמים מעופפים, הצונחים סביבם בקול פּוּק חלול ומותירים פטריות עשן מצחינות התלויות באוויר ומתפוגגות בלאט. שזה באמת שום דבר - סח הצ'יף לצ'וקודי בעודם חותמים על קיטבג עבש - שאפילו מתקרב לשינה באוהל סיירים עם בוטולזי. ברם, בעודם חולמים בהקיץ על פשיטות נועזות בעורף האויב, סכין בין שיניהם וקופסת פלחי אשכוליות ש"כ בידם - והנה ניצב בדרכם אזרח קטן-קומה בעל שפם עבות, כזה המזכיר מאוד את החבר יוסף ויסריונוביץ' שמש העמים. עובדים יקרים, פתח ואמר הוא -

מה עובדים, רגז הצ'יף, קישטה מפה מהר! יש לנו לזווד עוד שבעה ג'מוסי חי"ר ולחתום על אופטיקה, אין זמן לשטויות.

זה יחכה, אמר השפם. נעים מאוד, אני שר הביטחון.

יופי, שמחו המסאים. יש לך אולי מילה באפסנאות? הנבלות לא מסכימים להחתים אותנו על נבוטים מקוצרים.

לא חשוב, אמר כבוד השר. כרגע אנחנו בהמתנה. למה לא תשתו איזה תה עם לימון בינתיים, בדיוק עשר בבוקר עכשיו.

זה באמת מאוד נדיב מצדך, אמר הצ'יף, אבל אנחנו עוד צריכים להספיק לנחות בביירות, לשלוף את השמן עם הזקן והשמלה משירותי הנשים בשגרירות האיראנית ולחזור לפני ארוחת ערב.

אבל עוד לא עברו חמישה-עשר ימים, צעק שר הביטחון, שלא תעזו.

גירדו המסאים פדחתם והביטו זה בזה בתמיהה.

נו, הסביר השר, ככה זה. היום הכרזנו על סכסוך עבודה בגבול הצפון והוצאנו צווי 8, עכשיו צריך לחכות חמישה-עשר יום שיהיה אפשר לעשות שביתה חוקית ואז או-הו, איזה עיצומים נעשה להם! הם כבר יזחלו אלינו על ארבע ויתחננו להסכם עבודה קיבוצי עם תוספת יוקר של 2.5% פלוס הפרש תנאים פלוס תוספת ותק, אני כבר אראה להם מה זה להסתבך עם האגף לאיגוד מקצועי.

חשבנו אולי יותר פשוט לירות בהם וזהו, מלמל הצ'יף.

אני לא יודע, התלבט השר, זה לא מקובל על בית הדין לעבודה. טוב, אולי רק אם מדובר במתן וילנאי. עכשיו לכו הביתה ובתחילת השבוע נראה כבר.

נו אתה רואה איזה אחלה צבא זה, סח מוגאבה לצ'יף תוך ניגוב חומוס אצל נימר. רק התגייסת וכבר מוציאים אותך שבת, מה רע.

מה קרה לך, התרגז טומבי, הבטחתי לקיזי לנקות את המקרר איך שאני חוזר! יאללה תגמור לאכול, אולי נספיק לתפוס את הטור של גולני לבינת ג'ביל. 

תודה מכל הלב על כל האיחולים והברכות מהפוסט הקודם, שחיממו לב מסאי קשיש וייארזו בצ'ימידן לקראת השבוע הבא.