בדרך למקרר הבחנתי שמשהו השתנה בסלון. אולי בגלל כושי באזור חלציים מנומר, שהתנחל על האמריקן קומפורט ונעץ בי מבט מאשים.
אני יודע, אמרתי. מצטער.
זה לא עוזר לי בדיוק, אמר הוא והתעטף בצעיף אדום עם סמל הפועל.
חסמו אותי בעבודה, התנצלתי. בהתחלה רק את התגובות, עכשיו את ישראבלוג בכלל. מה אני יכול לעשות?
תכתוב בבית, זעף הצ'יף.
אבל איך בדיוק, שאלתי. אני חוזר בערב ואז הילדים חולבים את המחשב עד טיפת האייסיקיו האחרונה.
נו אז בשביל מה המצאת אותי בכלל, זעק הצ'יף מנהמת לבו. ומילא אני, אבל מה עם התגובות? גורדיטו כותב פואמה מבריקה, זרגן מאחלת לך יום הולדת שמח, נביא צהבהב מפרגן מהסיטרא אחרא, אפילו קפוצ'ון מנצל לפטופ מזדמן של מוצ'ילרית על פסגת הקוטופקסי כדי לשלוח ד"ש - ואתה? כלום, נאדה, גורנישט מיט גורנישט! תתבייש לך!
אני באמת מתבייש, מלמלתי. אז על מה אני אכתוב?
אה, אמר הצ'יף, אולי על -
עמימות
מתוך ארכיון הטלוויזיה הגרמנית
קטעים נבחרים מראיון עם מנהיג מסאי העושה באירופה
מסאי: …ואם יורשה לי לסיים בקריאה נרגשת למנהיגי העולם החופשי - עשו הכל כדי שמזימת הבושמנים לא תצלח! אל תניחו לבוטולזי לפתח את נשק הגזוּנגה הנורא מכל, ובכך להעמיד עצמו בשורה אחת עם האמריקאים, הצרפתים, הבריטים והמסאים! וגם ד"ש למעצב השיער שלי מישל -
מראיין גרמני: איין מומנט, הר טומבי, ביטה. אז אני להבין, יש לכם פצצת גזוּנגה?
מסאי: חלילה וחס.
מראיין: אלזו, אבל אתה להגיד -
מסאי: לא אמרתי כלום.
מראיין: אתה כן! אתה להגיד גזוּנגה יש לאמריקה, אינגרלנד ומסאי!
מסאי: אין לנו שום פצצת גזוּנגה.
מראיין: דנקה.
מסאי: וגם לא נהסס להשתמש בה, כמובן.
מראיין: במה?
מסאי: בגזוּנגה.
מראיין: אהא! אז יש לכם?
מסאי: לא.
מראיין: נו טוף.
מסאי: ולעולם לא נהיה הראשונים להכניס אותה לאזורנו.
מראיין: אבל -
מסאי: כלומר איך נכניס אם אין.
מראיין: מה אין?
מסאי: גזוּנגה.
מראיין: אלזו -
מסאי: וגם למה להכניס אם אפשר ישר לשגר.
מראיין: לשגר מה?
מסאי: שמים על טיל, לוחצים על כפתור, הופה. (שורק בתמימות, מביט לעננים)
מראיין: הר טומבי!
מסאי: מה.
מראיין: מספיק! יש לכם או אין לכם?
מסאי: מה?
מראיין: גזוּנגה! גזוּנגה, דומבקאפף!
מסאי: אין.
מראיין: דנקה שין, גוט אין הימל. איין מומנט! למה אתה לשלב אצבעות?
מסאי: סתם.
מראיין: אני לשאול עוד פעם ואתה להחזיק אצבעות ישר.
מסאי: טוב.
מראיין: יש לכם גזוּנגה?
מסאי: לא.
מראיין: דנקה.
מסאי: למיטב ידיעתי, כלומר.
מראיין: חררררררר. אז אתה לא לדעת מה זה מזוודה קטן עם כפתור?
מסאי: איפה?
מראיין: כאן, קשור לך ליד עם אזיק. מיט אה סטיקר "לסוף העולם לחץ כאן".
מסאי: וואלה. זה מהדיוטי-פרי, סוני פלייסטיישן בשביל חלוץ-ג'אן.
מראיין: סוני פלייסטיישן?
מסאי: מאז שזרקנו את גל הירש נתקענו עם מלא פלזמות, חבל שיעמדו סתם.
מראיין: הר טומבי, ביטה! מה אתם לעשות שמה בפבריקה מוזר מאוט בדימונה, זה עם הכיפה?
מסאי: קונפקציה. חולצות טריקו בעיקר.
מראיין: קונפ -
מסאי: אכן.
מראיין: ובשביל זה אתם לבנות גדר חשמלית מיט רוטוויילר מסביב ולשים טילי קרקע-אוויר?
מסאי: זה בשביל שלא יעתיקו.
מראיין: מי?
מסאי: התורכים. שניה אחת אתה לא עירני, ולמחרת כבר מוכרים באיסטנבול טי שירטס מזויפים עם הלוגו שלך תמורת שני דולר לחולצה. כמו שעשו עם התנין של לקוסט.
מראיין: אלזו, מה -
מסאי: הטריקו שלנו זה באיכות מעולה, דרך אגב. מאה אחוז כותנה, אלף מגטון. אפשר לשגר מצוללות. גם לזרוק ממטוס.
מראיין: למה אתם לזרוק חולצות טריקו ממטוס?
מסאי: לא יודע. גם ראש עיריית הירושימה בטח שאל ככה.
מראיין: הר טומבי, אפשר אתם להרשות לוועדה אינטרנציונלית לאנרגיית גזוּנגה לעשות ביקור בפבריקה בדימונה?
מסאי: כמובן. אנחנו מאוד פתוחים למבקרים.
מראיין: דנקה.
מסאי: תשאל את וענונו.
(פרסומות)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: