שירת הסוואנה

נאמן לערכים מסאו-פולניים מסורתיים, מסתייג הצ'יף מחיות מחמד למיניהן (למעט כבשים ליברליות). חמש-עשרה שנים במחיצת שניפיצקי כלב השאול היוו יוצא מן הכלל, שסייע בגיבוש בת-ברית נאמנה לעיקרון; שכן, עוד בטרם התקררה גופתו של הנ"ל נשבעו הצ'יף וקיזי במילותיו האלמותיות של אדגר אלן פו - NEVERMORE. מאז עומדים הם כחומה בצורה מול תחנוניהם של טומבי ג'וניור וקיזית, ומצליחים לקיים שגרת חיים נטולת חייתו-יער - המופרת רק לעתים בפלישת קרדית אבק, שממית מזדמנת או ש. כהן. במיוחד היה מוותר טומבי על קיומם של חתולים, אותם גושי פרווה עתירי יללות המאיימים להוציאו מדעתו בלילות ירח בעודם עורכים אורגיות שלוחות רסן מתחת לחלונו, וכל זאת תוך התרבות אקספוננציאלית. זוטות חומריות אינן מטרידות כלל את מנוחת בני-הבליעל השמנמנים, שכן תזונתם העשירה מובטחת בידי מטרוניתות תכולות שיער, שניצוץ מוזר בעיניהן ושק מזון חתולים במשקל 50 ק"ג על גבן השחוח. "אבל הם אוכלים עכברים, יונגרמען", מחרחרת המכשפה המטורפת מקומה ג' בעודה מפזרת לכל עבר מטחי כופתיות בטעם כבד אוגרים, "וג'וקים גם!". 

לא הם לא, משתולל הצ'יף, למה להם? אך כל זאת ללא הועיל, שכן נמצא הוא במיעוט, והוגדר זה מכבר על-ידי קשישות השכונה כציר רשע אזורי עקב צהלתו המופגנת למראה שליחי הווטרינר העירוני, ד"ר מ. המוות, שהופיעו יום אחד מאי-שם, תחבו את כל אוכלוסיית החתולים לכלובים ונעלמו בצעדת אווז. הידד, חגג הצ'יף והודה למוזונגו הגדול, אך התאכזב מרה בערבו של יום - עת הופיעו המוניציפלים בשנית ושחררו כלאחר יד את כל הפרוותיים המעצבנים, הפעם בגרסה נטולת אשכים למשעי.

זהו, הצהיר הרב-פקח, יותר לא יעשו בלגן. ואכן, מאז ויתרו החתולים על מסיבות חילופי זוגות והפכו למעין מכביסטים מדושני עונג, המעדיפים להעביר זמנם בהשמנה איטית תחת קרני החמה. בלילות, למרבה הצער, מתמלאים הם רוח יצירתית, המתבטאת בפרישת רטרוספקטיבה מרהיבה של תכולת צפרדעי זבל תחת כל באובב רענן. עם זאת, נותר הצ'יף בודד בזעפו - למעט מוניר, המנקה החביב מקלנסאווה, שלמראה פעילותם הלילית של חתולי הבית נשבע בנקיטת ספונג'ה להתנדב לגדודי עז א-דין אלקסאם, דבר ראשון על הסבאח.    

את כל זה היה טומבי סובל איכשהו, אלמלא הפכה מנהיגת הכנופיה את פייר-לואיג'י, בבת-עינו הדו-גלגלית של הצ'יף, למקום מירבץ וחדר-אוכל גם יחד. מדי בוקר יוצא הצ'יף לעמל יומו ונאלץ להילחם על זכויותיו התעבורתיות מול מיצי חתולת הגיהנום, המצטנפת בנשיפות מבעיתות על מושב קטנועו ואף יורקת לעברו בזעם. יובהר מיד כי מדובר במפלצת מצולקת במשקל כבד, הזוכה לרספקט אף מקהילת האמסטפים המקומית. לאחרונה לא נותרה בידי טומבי ברירה אלא להשליך יהבו על אש תלולת מסלול, כלומר ליידות במנוולת ממיטב פרי ההדר תוך תפיסת מחסה בטוח.

אני בכלל לא מבינה מה אתה עושה עניין מכל דבר, אמרה בוקר אחד קיזי לצ'יף המיוזע, שפרץ למטבח לצורך חימוש מחדש והצטיידות במערוך. חתול זו חיה מאוד נקייה, כידוע.

בטח נקייה, אמר הצ'יף בעודו צופה מבעד לחלון בבהמה הסטרילית, שבאותה שעה עסקה בהתפלשות עליזה בקרקעית מיכל אשפה רווי מיץ לקרדה ובוצת חיתולים חד-פעמיים. אחר-כך חפז מטה, השקיע דקות ארוכות בקירצוף המושב מאידרות דגים (נקיות למדי, יש להודות), והפליג לעבודתו במצב-רוח קודר. עוד באותו יום התגבר על סלידתו הטבעית וסר לחנות חיות מחמד. אני צריך להרחיק חתול ממושב של קטנוע, אמר לנערונת שמעבר לדלפק.

הס הושלך בקהל הממתינים. מבטי  שנאה תהומית איימו לצרוב את עורף הצ'יף, שניצב כסלע איתן וחזר על דרישתו הלגיטימית.

אבל למה, לאטה הנערה, אין להם איפה לישון למסכנים.

אמר הצ'יף שהוא מכיר כמה הומלסים עם בעיה דומה, ואולי מוכנה העלמה לארח אותם במכוניתה לעת ליל.

כרכמה הזבנית פניה ומסרה לצ'יף מיכל תרסיס, נושא תוויתKISHTA  לצד איור גולגולת ועצמות מוצלבות. זה חומר חזק מאוד, אמרה. מחר לא תמצא אפילו חתול אחד על המושב. אבל בבקשה אל תשים יותר מדי, הם נורא רגישים לזה.

כמובן, שמח הצ'יף, וכבר באותו ערב רוקן חצי מיכל על פייר-לואיג'י המסכן. ואכן, למחרת לא מצא חתול אחד על הקטנוע, כי אם שניים - מיצי וארוסה, ספחת, שהוזמן כפי הנראה לארוחה רומנטית של פירות-ים ושאריות אנשובי. השניים נמלטו למשמע צרחות הצ'יף, לא לפני שהותירו תשר נאה בדמות פגר חרדון שתום-עין.

אאוריקה, קרא טומבי, ועוד באותו ערב הקפיד לרסס בנוזל המהולל את כל הקטנועים שבחניון. מאז נמים  חתולי השכונה בזוגות על קטנועי השכנים, ורק פייר-לואיג'י נותר בבדידות מזהרת. איך לא חשבו על זה קודם?