שירת הסוואנה

ככה זה כשאתה מגזים וחופר מלכודות פילים כאילו אין מחר, ואחר כך שוכח מקיומן ויוצא שמח וטוב לב לטיול קצר של בוקר. ישב לו הצ'יף ארבעה ימים בתחתית בור עמוק, ניזון ממי גשמים בלבד (כך רוצה הוא לקוות, לפחות, למרות שבתום הקילוח נשמעו כמה בבונים מצחקקים) ושמר בדרך כלל על פאסון מכובד, למעט כמה התקפי קללות בלתי נשלטים למשמע הגול השני של פורטוגל (החלון בבקתה של בוטולזי היה פתוח). בסופו של דבר הגיעה הגאולה בדמותה של קיזי, ששמה לב לעובדה שמזה ימים מספר לא נערמים גרביים מלוכלכים באמצע הסלון, וגם אף אחד לא מסתובב ומיילל שנגמרו לו כל התחתונים הנקיים ולמה אין שום דבר לאכול בבית הזה. הזעיקה אשת החייל את לומומבה, שחילץ את הצ'יף באמצעות וינץ' הידראולי וכך שם קץ לחופשתה הנעימה של קיזי, אשר ברגעים אלה ממש שוב מדוושת על הגנרטור ונשבעת לחשוב קצת יותר טוב בפעם הבאה.

קו מפריד!! הצי'ף גילה את האייקון של הקו המפריד!! עם כל הכבוד לתומס אלווה אדיסון ואלכסנדר גראהם בל -

קו מפריד!

כן.

שבטו של הצ'יף פועל כמכונה משומנת היטב, איש איש ותפקידו הוא. שמבאלה הקטן, למשל, משמש כתצפיתן. בבוקר מטפס הנער ברוב עמל אל צמרת הבאובב, ואחר כך סורק את מרחבי הסוואנה באמצעות משקפת גדולה. כשמופיע באופק לנדרובר התיירים הראשון שורק שמבאלה בעוז ומאותת בדגל צבעוני (כחול - אמריקאים עשירים. אדום - גרמנים שמנים אך קמצנים. לבן - קבוצה מאורגנת של ועד עובדי חברת החשמל מישראל, להחביא מהר מהר את כל המגבות). מיד קופצים המסאים, משליכים לכל עבר את שולחנות השש-בש, מסליקים את הסוני פלייסטיישן 2 כולל מסכי הפלזמה, סוגרים את הלפטופים ואו אז מתחילים לקפץ מונוטונית במעגלים תוך שירת אקונה מטטה, ימבו ימבו היי. קצת מזה, קצת צבעי מלחמה לבנים על הפרצוף, קצת ניפנופים בחניתות פלסטיק מתוצרת וול-מארט קינשאסה - ויש חמישה דולר על כל צילום והפרנסה מובטחת, למרות תקלות פה ושם (בוטולזי האידיוט, למשל, שחייב לשלוח SMS לברוקר שלו באמצע ריקוד הרוחות הגדול).

אלא שבבוקר יום שישי האחרון עמדו המסאים נבוכים קמעה. מה קרה לשמבאלה, רטן הצ'יף, עוד פעם דפק רד בול צלופחים באפטר פרטי? מה זה הדגל הזה שמה?

ואכן דגל מוזר היה זה, עטור פסים סגולים-כחולים-ירוקים-צהובים-אדומים, מתנופף לו בעליזות לצלילי דראם אנד בייס וקול מצהלות ההמון.

גש תבדוק מה קורה שם, אמר הצ'יף למוגבה. הלך מוגבה ולא שב. שלח הצ'יף גם את צ'וקודי, וכנ"ל. שלח הצ'יף עוד עשרים לוחמים משורגי שרירים, וכלום. קצף הצ'יף מאוד ואמר לסור בעצמו לזירת הפשע, אלא שלפתע חזרו כולם מתנודדים משהו - פרועי שיער, כתמי היקי ססגוניים לצווארם וגם עם מלא סימני ציפורניים על התחת.

נו? רטן הצ'יף.

חבל"ז, מילמל מוגבה בהבעה חולמנית. אוהבים אותנו הרבה בקהילה.

אני רואה, אמר טומבי. לפחות עשיתם כבוד לשבט?

בטח, אמר מוגבה. היית צריך לשמוע איך שרו לצ'וקודי אני לא, אני לא, אני לאאאאאאאאא יכולה בלעדיך.

מי שר, שאל הצ'יף, דנה אינטרנשיונל?

מה פתאום, אמר מוגבה. שמעון גרשון.