ישיבת הקבינט המסאי התנהלה ללא הפרעות מיוחדות. נבחרי הציבור ישבו לצל הבאובב והאזינו ברוב-קשב לסקירתו המדינית-בטחונית של הצ'יף, תוך לעיסה נמרצת של ארבה קלוי. מדי פעם נקטע הנאום בתשואות סוערות, עת התעכב הצ'יף על הישג ראוי לציון (שלוש-אפס בדרבי), ולעתים שרתה עננת קדרות קלה על פני המאזינים, עת הרהרו באירועים שנויים במחלוקת (גיא לוזון). כך או כך, סיים הצ'יף, נראה העתיד המסאי מבטיח למדי. אמנדלה!
אמנדלה! שאגו צ'וקודי, מוגאבה ומובוטו ססה-סקו וקמו ללכת, אלא שאז נשמע קול רטינה מצידו של הממונה על ענייני ביטחון ואיומים בוטולזיים, ממבו ("אשכנזי") דאדא.
למה אף אחד לא מדבר על האויב הבושמני, רטן הרובאי הוותיק. חשוד מאוד מה שקורה איתו.
לא קורה איתו כלום, ציין הצ'יף, כבר שלושים וארבע שנים בערך.
זה לא אומר שום דבר, קצף ממבו ושיפצר עוד מיתר בשכפוד. צריך להתכונן לקראת הבאות.
נו שוין, נאנח הצ'יף. תתכונן.
ושכח מכל העניין.
אלא שלמחרת בבוקר התעורר הצ'יף ונחרד עמוקות. על קו הגבול המנומנם, כשהוא פונה לצד הבושמני, ניצב שלט חוצות ענק לאמור:
"או-הו מה יהיה בקיץ, חולירות".
מתחת לכיתוב הגדילה יד נעלמה לעשות, ואף ציירה את המנהיג הבושמני כנתון בעיצומו של אקט מסאי מסורתי, בתפקיד השמור בדרך-כלל לכבשה סובלנית.
חי מוזונגו הגדול, קילל הצ'יף ורץ לחמ"ל הממבו, מה אתה עושה, מפגר חד-אונתי שכמוך.
אני מתכונן, השיב המסאו-גולני בשלווה. כבר החרשת מימיות?
מתכונן למה, השתולל טומבי, שלושים שנה לא זז פה אף בושמני ליד הגבול, תירגע כבר.
הבטיח ממבו להירגע. ואכן, למחרת חזרה השלווה לשרור בצפון הסוואנה, למעט שלושת אלפים רובאים מסאיים הצבועים צבעי מלחמה ומתאמנים במרץ על הבקעת מכשול קרקעי תוך השמעת קריאות קרב קצובות, וכל זאת בשיתוף דיוויזיית פילים ואגד ארטילריית אגוזי קוקוס. בד בבד עמל חיל-הקשר על הפרחת אותות-עשן, שיצרו מסר מרגיע כדלהלן:
"עוד שלושה שבועות למנאייק".
קצת שומרים על כושר, אמר ממבו לצ'יף המחשב להתעלף, מה יש.
בשלב זה ניכרה עצבנות-מה בצד הבושמני, במיוחד לאחר ג'ינגלים ששיגר ממבו טלפונית לכל בושמני באופן אישי, ואשר עסקו כולם בנבואות עונתיות עליזות ("בקיץ הבא, בקיץ הבא, נביא לכם באטום, ועל כל גבעול, ועל כל ענף, יצנח לו בושמני אדום"). מיהר אפוא הצ'יף ושלח טלגרמה דיפלומטית לבוטולזי, עמיתו הבושמני:
פנינו לשלום נקודה אל פחד נקודה נא להתעלם מתרגיל המיפקדות הענק ומסיסמאות הגיוס הפומבי ומפתיחת הימ"חים ובמיוחד מהשירים של יפה ירקוני ברדיו הכל סתם נקודה נשבע לך באמא שלי סוף
ברם, המסר המרגיע עומעם מעט, מאחר שממבו הנחוש פקד על כוחות מילואיו לבצע תרגולת מוּנינג קרבי בכיוון הבושמני הכללי, ואף לא בחל בכינוס מסיבת עיתונאים תוך הפרחת הצהרות מסוג "הקיץ הגיע, מה נהיה אתכם פחדנים עלובים" וכיו"ב. ובכל זאת שמרו הבושמנים על איפוק, ולמעט התבטאות סתמית של בוטולזי בראיון לכתב הסי. אן. אן. ("מתיחוּת? שוּ מתיחוּת? בידי קהווה?") לא קרה כלום.
חייבים לעשות משהו, אמר ממבו בכינוס חירום של הקבינט הביטחוני, במיוחד לאור פענוח תמונות הלוויין!
מה לוויין, זעם הצ'יף, אלף פעמים אמרתי לך לא לשלוח את קיזית לטוס על אלבטרוס ולצלם בלי שאני מאשר.
אבל תראה, אמר ממבו, יש כאן היערכות בושמנית התקפית. רק תן פקודה ואגרוף הברזל המסאי ימחץ ויפצפץ ויגמוז ויפה שעה אחת קודם -
עיין הצ'יף בצילום ואחר כך אמר ביבושת, כי תמונתו של בוטולזי השרוע על ערסל ולוגם מרגריטות קפואות אינה מספיקה די הצורך כדי להורות על מכה מקדימה.
אז לא יהיה כלום בקיץ, צרח ממבו, שלא תגידו שלא אמרתי לכם.
מה אתה מדבר, אמר הצ'יף, מכבי חיפה באינטרטוטו!
זה לא בדיוק אותו דבר, אמר ממבו המאוכזב.
כן, הסכים הצ'יף. אבל הרבה יותר מצחיק.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: