שירת הסוואנה

-          עשרים במאי אלפיים ושמונה, מטה משטרת סרנגטי, תיק טלנסקי, חקירת רוה"מ צ'יף מסאי איפי טומבי, נוכחים רפ"ק אלפסי וצ'יף טומבי הנחקר באזהרה  -  

-          איפה אני יכול לשים את זה?

-          יצוין לפרוטוקול שהנחקר אוחז במזוודת סמסונייט. מה זה, מר טומבי?

-          מזוודה.

-          את זה אני רואה, אדוני. מה יש בפנים?

-          מזון לציפורים.

-          מר טומבי, אתה לא באמת מתכוון להשתמש בבדיחה העבשה הזאת, כבר בימים של דן בן-אמוץ היה לה זקן באורך שני מטר -

-          מזון לציפורים.

-          נו טוב. יצוין לפרוטוקול שאני פותח את המזוודה.  

-          תפתח, תפתח. יש לך תוכי?

-          לא.

-          חבל. כנרית? פינקים? לאב בירדס?

-          מר טומבי, תפסיק עם זה. יצוין לפרוטוקול שהמזוודה מכילה חמישים אלף דולר במזומן.

-          נו, תשאל.

-          לא בא בחשבון.

-          תשאל! תגיד את זה תגיד את זה תגיד את זה כבר -

-          אדוני ראש הממשלה, זה קצת מביך.

-          תסכים פעם לבקשה של אברם הירשזון להעביר לו צ'ימידן במסלול הירוק, אחר כך תגיד לי מביך. נו?

-          טוב. (כעכוע). מר טומבי, זה מזון לציפורים זה?

-          ירצו יאכלו, לא ירצו לא יאכלו! מוהאהאהאהאהאהאהא!

-          בסדר, מר טומבי,  עכשיו לעצם השאלה -

-          איזה שוס, מה? שנים, שנים אני מחכה עם הפאנץ' ליין הזה.

-          מר טומבי, מאיפה הכסף?

-          זה באמת סיפור מעניין.

-          בבקשה, אדוני. כולי אוזן.

-          נו, אז בחלומי מופיע גמד שאומר לי  אדוני ראש הממשלה, לך תחפור בור גדול ליד הבאובב -

-          מר טומבי, באמת. גם את הבדיחה הזאת סבתא סיפרה לחמלניצקי כבר בדייט הראשון בקישינב -  

-          אז אני הולך באמת וחופר, חופר כל הלילה, והופ, הפתעה! מזוודה עם חמישים אלף דולר. נו תגיד עכשיו "מאיפה לי לדעת שזה נכון?"

-          לא רוצה.

-          בבקשה?

-          בשום פנים ואופן.

-          אני ראש הממשלה שלך, פסקודניאק.  מהתחלה: והופ, הפתעה! מזוודה עם חמישים אלף דולר. עכשיו אתה.  

-          (אנחה, מילמול)

-          יותר חזק!

-          מאיפה לי לדעת שזה נכון?

-          מה זאת אומרת? הנה המזוודה! מוהאהאהאהאהאהאהא!!

-          מר טומבי -

-          שנייה, חייב לנגב את העיניים. איי קיל מי.

-          אדוני ראש ה -

-          קיל מי איי טל יו!

-          מר טומבי, מי האיש שבתמונה?

-          איפה?

-          זה. הטיפוס המזוקן שמתרוצץ בנתיבי איילון. מזיע קמעה, כמדומני. עם מבט רדוף.  

-          או, הנה הוא באמת. שעה אני מחכה כבר לפיצה דומינוס, הם לא אמרו שום דבר על זה שהשליח שלהם רץ ברגל.

-         מדובר בעורך-הדין שלך. שותפך לשעבר, למעשה.

-          לא יעזור למנוול. עברה שעה, הפיצה בחינם.

-          מר טומבי, הנ"ל העיד כי מדי שבוע העביר לידיך מעטפה שמנה.

-          נו כמובן.

-          מה היה במעטפות האלה?

-          תבלין לפיצה. אורגנו, אם איני טועה.

-          נו באמת.

-          עם קצת חריף.

-          מר טומבי, אתה מתחמק.

-          טוב נו. אני רוצה להתוודות.

-          אה-מחייע, אדוני.

-          זה באמת יושב לי על הלב.

-          בבקשה. אנא הבהר מה הכילו המעטפות.

-          בסדר. אתה רושם?

-          בהחלט.

 -    מזון לציפורים.