זהו, נגמרה לה השבת והחזרתי את שחרול שלי הביתה וכמובן, ששאלתי לשם כך את הרכב של ההורים... בדרך חזרה ואולי קצת לפני התחילה שוב התחושה הזו באצבעות... רציתי לרכב, לעלות על האופנוע ולתת בגז... לא יודע מה עצר אותי ולמה לא עשיתי זאת אבל, הייתי כל כך זקוק לזה ועכשיו אני מצטער...!
מממ... מידי פעם כשאני נכנס לפורומי אופנועים, אני נתקל בציטוטים שפשוט לא ניתן להתעלם מהם ואז... עולה בי התחושה שאסור לפספס אותם אז אני פשוט אקפיד לציין אותם אצלי בפוסטים כך שאוכל לחזור אליהם בכל פעם שאחשוק בכך...
"אופנוענות היא משהו שנמצא עמוק בלב גירוי מוזר לאופניים האלה עם מנוע עזר רעשני במיוחד"
"אופנוענות היא לא מטרה, אופנוענות היא דרך חיים אונוענות זו הרוח בשיער, זה האנדרנלין בגוף, זה החיבור אדם מכונה"
"האם אנחנו זורמים במורד הזרם של הקיום או שמא בעלי יוזמה ומומנטום בחיינו כמו רוכבי אופנוע? כלשעצמי, אני מאמין שאנחנו צריכים להשפיע ככל יכולתנו על מהלך חיינו, ואני מאוד מפחד ממצב של לתת לזרם להוליך אותי. לא בגלל פריקיות של שליטה חלילה, אלא כי אני מזהה רצון מאוד אנושי להאמין שדברים קורים בגלל "שצריך", בגלל השפעות של דברים חיצוניים (כמו למשל, גורל, אלוהים) שגוברים על הרצון שלנו. אני חושב שאין לחיינו שם תכלית קוסמית, ואם לא אנחנו ננסה לעצב את מה שיש אז אף אחד לא יעשה את זה בשבילנו בזמן שאנו יושבים בצד ומביטים על חיינו חולפים"
"האופנוענות נמצאת בכל בן-אדם עלי אדמות, אבל רק קומץ מגלים אותה בתוכם ומשחררים אותה"
"אותה תחושה פנימית בלתי מוסברית שאף סופר עוד לא הצליח לשים עליה את האצבע (למרות שניסו) ולהסביר למה אנו אוהבים לרכב..
הרי זה לא ר-ק האדרנלין , או השימושיות או היעילות ועוד 1001 תירוצים ברורים...אנו עוסקים כאן בתירוץ הפנימי - שלמרות שלא ניתן לקרוא לו בשם או להסבירו - הוא זה שמפריד בין "אופנוען" לבין : "רוכב על אופנוע..""
"לדעתי להיות אופנוען הולך הרבה יותר עמוק ממה שאנו חושבים.
אנשים אמרו שלהיות אופנוען זו דרך חיים... *מה* זאת דרך חיים?
לדעתי כל דבר שאתה עושה, חושב ומרגיש בין אם יש לו קשר לאופנוע
או אופנוענות ובין אם אין לו שום קשר לאופנוע או אופנוענות
*עדיין* ה"אופנוענות" שם, כי היא בדם, בלב. אתה *חי* את זה.
ואם אין לך את זה... אז בחיים לא תדע."
היה אחלה יום, התעוררנו מאוחר יחסית (08:40), התפנקנו עוד שעה קלה במיה ואז נסענו לצומת ביל"ו, קנינו צעצועים, שחר קפץ במתקנים שנמצאים שם... הילדים קנו מכונת בועות סבון, גלידה וקנינו לענתי טלפון אלחוטי חדש במתנה... שלה כבר אבד עליו הקלח... ארז שלף את המצלמה החדשה שלו ועשה לילדים "בוק" בזמן שקפצו להם במתקן.
מתכונן...
ו... הוא בשמיים...
הצלם המהולל
שקד היפה
אני ושחרול באוטובוס...
אני ושחרול... סתם תמונה יפה...
הכי יפה בעולם...
לומד לירות בחץ וקשת..
מממ... שוב התמונה באוטובוס?!
אני...
רכב אספנות מדליק שנתקלתי בו...
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי: