מסיימת את הקורס המלחיץ והמתיש. בחינה עיונית שאני לא לומדת אליה כלל, חשבתי שלפחות לקראת הסוף אני אארגן את החומר ואקרא לפחות פעם אחת, אבל מה ידעתי? אח"כ הבחינה המעשית, יש עבודה שלא הגשתי ואצטרך לבקש הארכה מיוחדת שלא יודעת אם אקבל, אבל ככה זה.
חגגתי יומולדת לפני שבועיים. שיחת טלפון שמאותתת שהכל כפי שהיה (אפילו שאני יודעת שלא), מסיבת יומולדת בהמשכים ומתנה לעצמי שעדיין מוכיחה את עצמה. להיפטר מקצת מהקבעונות זה טוב. מקווה שאוכל להתמיד בזה.
בשבוע הבא אני צריכה להתחיל להיכנס ברצינות ללימודים האמיתיים. אני לא רוצה לכתוב על להשקיע ועל רצינות והתמדה כי אני לא יודעת כמה מזה יחזיק. אבל בתאוריה לפחות יהיה לי פחות על הראש. בתאוריה.