נזכרתי בזה אתמול. איכשהו, אחרי משהו שכבר דחיתי זמן מה ועשיתי לבסוף אתמול, קצת אחרי, השיר הזה התחיל להתנגן אצלי ברקע והעלה אצלי חיוך. זהו שיר שנכתב (לא באמת "נכתב",לא נראה לי שאי פעם תועד שלא בעל פה, אלא הומצא על המקום, סתם כך, כשהיינו קטנות, בטח במטבח, רק הבנות עם אמא) על התבנית של השיר של קורין אלאל, זהו שיר על הווי נשי, משפחתי,עם הרבה חיבה, הרבה הומור, גם עצמי, עקיצה על חשבון בן משפחה, אבל שנובעת מהמון אהבה, הרבה כישרון של מי שהמציאה את השיר. השיר הומצא על ידי אחות גדולה, מדבר על אחות קטנה, ועל השאר בדרך...

(השם המלא שמור במערכת, גם הכינוי שהוכנס בשיר במקום השם, בדרך כלל אני מכנה אותה בכינוי. השיר הומצא עם הכינוי, בכל מקרה, גם הוא

שמור במערכת. במקרה הכינוי הוא עם שתי הברות, במלעיל, נכנס בתבנית של השיר כמו המילה שהוחלפה במקור, לעתים קרובות לכינוי נוסף שם נוסף, עיצור אחד שונה, זוהי הצורה בבית השני. אגב, יש לה מלאן כינויים, אולי כי השם שלה מאפשר זאת, אולי כי יש לה בני משפחה מבוגרים יותר שייתנו לה כינויים. אני אחראית לרבים מהם, אם לא לרובם)

והשיר:

XXXX קטנה עם שפם

וגם לאמא שלה יש שפם

וגם לאחותה הגדולה

ולאחותה השנייה...

כל האנשים יודעים,

לXXXX XXXX יש שפם

כל האנשים אומרים

לXXXX XXXX יש ש-פם...

נזכרתי פעם שא' פעם הסתכל על אחות קטנה ואמר בפליאה לנוכחות האחרות (אם אני זוכרת נכון, זה היה במסגרת של הבנות ואמא וא' במטבח): "מה זה?! יש לה שפם!", ופנה אל אחות קטנה: "את יודעת שיש לך שפם?!". היא השיבה "אז מה?", והוסיפה שגם לאמא ולאחיות שלה גם יש שפם. הוא ביטל אותה ואמא לה כלאחר יד: "אין להן שפם" (אוה, התמימות) והיא תיקנה אותו: "יש להן שפם, אבל הן מורידות אותו". זה בטח היה בתחילת-תחילת גיל ההתבגרות של אחות קטנה. השיר אולי הומצא אז, אחרי אותה שיחה, אולי לפני, אולי אחרי, אבל כשאני נזכרת בו, עולה לי חיוך.

היו כמה חדשות שתפסו את ענייני והוציאו ממני פליטות השמצה, עכשיו אנסה להיזכר בכמה מהן:

אחת הייתה על אחד שגר בבית עם ערוץ אחד ושתיים. התפעמתי מהענווה וחוסר היהירות. אח קטן אמר: "את יודעת, זה מאיר שלו". אמרתי לו שהוא סופר. שאם הוא אוהב אותי, אז ליומולדת הוא יכול להביא לי ספר שלו. אני יודעת שאת פונטנלה קראתי, זה השלו ההוא? היה עוד ספר שהתחלתי, ועד שהתחברתי אליו (ובאותה תקופה לקח לי זמן להתחבר לספר, אפילו ספר טוב. זה היה באותה שנה), לעזאזל, השותפה הייתה צריכה להחזיר אותו לספרייה. לא זוכרת על מה היה הספר. נו, ננסה, זה היה בכריכה דקה, אז היה לי קשה להתחבר אליו, לא משהו בתקופה שלנו היום, אלא מוקדם יותר. אולי קום המדינה, אולי לפני כן. או שלא... לא, לא יודעת. לא זוכרת. אולי הטראומה הדחיקה בי את הנושא. נו נעבור הלאה. ובחלק הזה לא השמעתי אף השמצות. אלא בחלקים אחרים. שיעלו בהמשך.

הידיעה שקראתי בכותרת ב-'וואלה' לפני הצהריים: "יום שחור לגאידמק". ביקשתי שיגידו לי למה, הוסבר לי שעוקלו כל נכסיו בארץ, פלטתי "מגיע לו..." והלכתי לנמנם את אחר הצהריים. בדרך למיטה שקלתי על כל הנובורישים שצמחו בעידודו, נו, אלה העוזרים שלו, הדוברת, המנהלים, כאלה שהיו אפס ונותרו אפס. מה דרגת האשראי שלהם כשידיעה כזו עולה? מיטה נעימה, כיף, נימנום, שינה, כיף... טוב, התעוררתי, ראיתי שכולם רואים את הפרק הערב (כזה שמשדרים לאלה שהחמיצו את הפרק בשבוע שעבר (כדי לסחוט עוד קצת כסף על שידור הפרסומות, מעל לזמן המותר של שידור ריאליטי בערוץ, שאף שהוא מסחרי, נתון לרגולציה של הראשות השנייה לטלוויזיה ורדיו. אז הזכיינית משדרת, בכפוף לתקנון ובכיפוף של כוונת המתקן). אחר כך היה חדשות. בחדשות כבר יכולתי לשמוע פירוט על מה שקרה. הוא חייב, יש ערבונות, מימוש, בלה, בלה, בלה, וכולה וכולה. אבל יש משהו נוסף: עורך הדין של גאידמק (לשעבר או לא, זה לא ממש משנה), תבע אותו על איזשהו סכום, לפי הבטחות שניתנו לו. עורך הדין שלו עד לפני חודשיים תבע עיקול לגבי מה שהובטח לו. איזה עורך דין אחר רכש ממנו את החברה 'אוסיף' הבוקר וכך לא יכולים לעקל אותה מעבר לסכום מסוים. מה?! עורך דין שלו? רוכש ממנו? אבל זה תמרון בטי פרופר. אי אפשר לעשות את זה בחיים האמיתיים... לא? (הכוונה היא לבטי המכוערת. זה היה הבסיס לסאגת הטלנובלות של כל הטלנובלות. אני ראיתי את המקור הקולומביאני והחיקוי העלוב המקסיקני – לטי. ומשתדלת לעקוב אחרי בטי סווארז האמריקנית, שזה לא טלנובלה אלא דרמה שבועית, אבל גם מאוד נחמדה. ושם יש ממונה על הגבלים עיסקיים כנראה, לא עשו את תמרון בטי עדיין. שמעתי שגם ברוסיה עלו על הטריק ועשו אחת על קתי. אולי גאידמק למד מקתי?) פרט לעניין של רמאות, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עושק של בעלי המניות והונאת הנושים, גילוי נאות, וכולה וכולה וכולה, אני לא מאמינה שעשו דבר כזה ובית המשפט אישר ואף אחד לא פוצה פה. רפובליקת בננות. אחר כך מתפלאים שהפשיעה עולה. נו, מה? תאפשרו לאתי אלון לגנוב מאות מיליוני דולרים, הזקנים והקשישים עוד יותר מפחדים לשמור את הכסף שלהם בבנק, יותר נוטים להחביא אותו בבית, יש תמריץ טוב יותר לעבריינים לפרוץ לבית ולקחת אותו? וזהו רק הקצה.

היה עוד משהו... נו, יאללה, תעלה כבר. טוב, בינתיים כשביררתי פרטים על גאידמק ב-YNET, ראיתי בעמוד הראשון את מופז אומר לפעילים: "אני לא עוזב אף אחד". נו, מה? מה כבר יכול לעשות? למכור "שירותים אסטרטגיים" ו"הרצאות" כמו ברק ונתניהו? (איך בודקים אם שכרם לא היה שוחד?) ולמה לעזוב את קדימה? הוא לא יכול. כי לחזור לליכוד זה יהיה: ליכוד, בית לא עוזבים, קדימה, התמודדות לראשות קדימה, ליכוד. הוא ייחשב למזגזג הכי גדול בכל הזמנים. ומה לעשות, הפסיד ב-400 קולות, הפסיד. אבל הוא לא ראה את התמונה הגדולה. כמו שאולמרט היה הבא-בתור כששרון עזב, ולבני הייתה הבא-בתור לאולמרט, אבל כשהועלו חשדות על אולמרט ויצאה בקריאה להתפטרות שלו והפסידה את תמיכתו ואת מעמד הבא-בתור, אז כעת הוא נכנס למעמד הבא-בתור. הוא כנראה שומע בת קול מזכיר לו: יותר טוב מזה לא יהיה לך מותק. אם זיגזוג הוריד אותך ממועמדות לתיק הביטחון אז שתיקה יתנו לך סיכוי לחזור אליו, או תיק אחר, ראוי יותר מתחבורה (פתאום המילה ראוי ירדה מערכה, מאז הישרדות), תלוי במאזן המנדטים של הבחירות הבאות. גם הוא הבין את זה די מהר וחזר בו. כנאמר, מוטב מאוחר מאשר מאוחר יותר.

אוה, כן, ריפרוף בחדשות ב-YNET, זה היה בפוליטי מדיני, הזכיר לי את הדבר הנוסף. שטרנהל.

הידיעה הראשונה שראיתי הייתה בבוקר: "נפצע קל ממטען בפתח ביתו". חשבתי שזה יכול להיות פיגוע. לא ידעתי מי זה, אני לא עוקבת אחר דברים כאלה או אנשים כאלה. נשמע כמו פיגוע, על רקע פלילי, לא לאומני. (כמעט יצא לי פיגוע על רקע חבלני, שזה חבלה על רקע חבלני, אה-הה J). אחרי כמה שעות הידיעה התרחבה. פיגוע מטען, בפתח ביתו, בסמוך לבית או במרחק עשרות מטרים, נמצאו כרוזים המבטיחים 1.1 מיליון שקל (כבר לא סומכים על הדולר?) לרוצחי אנשי שמאל. רוצחי? רגע, אבדוק... משך מספר דקות (מ:00:47 עד 00:53, לפי ה-auto saved של ג'ימייל) חיפשתי את הנוסח של הפליירים. נו וויר טו בי פאונד. יש לזה משמעות כלשהי? אולי. רציתי להעלות לדיון את אותו הפלייר. למה שגורמים ימניים יבקשו לפרסם כופר על פעיל שמאל? הרי אם יש איזשהו צידוק למטרה שלהם אצל העמך זה בזכות שטרנהל ודומיו. מלשמוע אותו גורם אפילו לפוסט שמאלנית כמוני להתקרב לעמדות מפד"ל. או לפחות להזדהות יותר עמן. אז למה? ואם מדובר באנשים שהמניעים האידיאולוגים שלהם נובעים מאמונה דתית, אז הם לא יבקשו מאנשים לרצוח אותו. אם זכור לי נכון, להבדיל אלף אלפי הבדלות, אפילו על רבין לא הזכירו את המילה רצח. אני חושבת שכן היה זדון בלב האנשים הללו שפירסמו את מה שפירסמו, אף שהביעו הסתייגויות אחרי כן, אבל בכל אופן, לתוכן הקריאות, לא הוזכרה אף מילה עם השורש ר.צ.ח. דובר על דין רודף וכל בר דעת יכול היה להבין שמה שהם התכוונו אליו היה הריגה. יש הבדל, יש דין, היה דיין ומוציא לפועל. כדי להבהיר דברים באופן חד משמעי, אני יודעת שאלי עמיר הוא רוצח. רוצח הוא רוצח ורצח זה רצח זה רצח. אני האמנתי אז ומאמינה היום בדרך של רבין. אני לא מסכימה עם קיצוניים מאף צד. בכל אופן, אם בכרוזים שמצאו בסמוך לביתו של שטרנהל היה רשום רצח, אצלי זה מעלה הרבה תמיהות. למה גם הסכום של 1.1 מיליון? מה מיוחד בסכום הזה. לפי איזה קנה מידה זה משולם? לפי איזה שער? האם המחיר מתעדכן כשמעלים כופר על מישהו אחר, כמו, נגיד... בן-לאדן? האם אדם יכול לבוא ולטעון שהוא שווה יותר, או שאחר שווה פחות? או שבבקשה, תשתדלו, תוסיפו איזה אפס או שניים, תנו לו לשמור על הפאסון, שלא יחרבנו לו את הסגנון. נו, טוב, לנושא! אם אכן הוצא כרוז כזה, אזי אני לא חושבת שסביר שמדובר בהתארגנות. אפילו לא בזוג. שכן צריך להיות מטומטם, ממש מטומטם לתכנן דבר כזה, ולהוציא לדפוס ואני לא רוצה להשמע גזענית, או צרת אופקים אבל נראה לי שאפילו בירושלים ההסתברות ששניים או יותר עם מידה כזו של טמטום, יגיעו לאותו חדר, קטנה. אבל גם למדתי שדברים דומים איכשהו מוצאים עצמם ביחד, אז אולי זה כן אפשרי. אני חושבת שפליירים כאלה משרתים בעיקר את השמאל ובמוח שטוף קונספירציות חשבתי שאנשי שמאל קיצוני (כי אני לא רואה איפה ה"שמאל" אצלם) פירסמו אותו כדי לזכות באהדה. אבל אז אפשר גם לומר שערבים יכולים היו לפרסם את הכרוזים וכן נטורי כרטא, כאלה בעלי תסביך משיחיות, שרוצים להחיש את התהו ובהו, יכולים לרצות להביא את העימות, הנפיץ גם כך, לידי התפוצצות. תרתי משמע. או שבאמת מדובר במשוגע נטו. מי יודע. הרי מטען אפשר לייצר מזבל לגינה. זבל.

אז במוח רוחש אינטריגות כבר יכולתי לתאר כיצד זה יכול היה לקרות: הסברתי לאח שאני לא חושבת שזה סביר. נפצע בפיגוע? הדיווח אמר נפצע קל. (עכשיו גם קראתי שפונה ל'שערי צדק' פצועים רציניים מפנים ל'עין-כרם') ככל שאני יודעת הוא יכול היה ליפול באמבטיה, לפוצץ סיפולוקס בכניסה, להתקשר 100 והשאר היסטוריה. עכשיו גם יותר מסקרן אותי איך מוודאים שהדיווח אמין. בדקו על הקורבן הימצאות של שיירי חומר נפץ? בדקו את מידת הפיזור שלו לאשר מיקום ותנוחה ביחס לפיצוץ? מה היה מנגנון ההפעלה? רואים עליי שאני צופה כבר יותר מדי ב-CSI, נכון? אפסיק כאן.