סוף סוף האביב הגיע

אני אוהבת את האביב וגם את הסתיו כי אלה עונות מעבר שהן ה"פושר" של העונות האחרות.

כל הפרחים היפים פורחים באביב ובמיוחד חרציות שהן האהובות עליי (כן כן אולי זה לא יפה כמו ורד אבל..)

אני מרגישה הרבה יותר טוב בעונות האלה כי האופטימיות עולה בקלות ולפעמים יש הרגשה באויר שאין דאגות.. בכללי העונות האלה עושות לי ממש טוב.. בעקרון אני מתה על החורף כי למרות הנעליים הדקות אני פשוט אוהבת לקפוץ בשלוליות.. זה עושה לי תחושה שאני עדיין ילדה ולא איבדתי את סופית.

מבחינתי האביב זה המקום להתחלות החדשות שלי כמו היחסים שלי ושל שי, כמו היחסים שלי ושל אמא שלי.. הכל מגיע לנקודה שפתאום הקשיים נראים יותר פשוטים.. או שהם לא ואני זאת שמצליחה לעשות אותם יותר פשוטים

אני שמחה על איך שהחיים שלי התגלגלו בזמן האחרון, אני מקבלת דברים בקלות יותר, לומדת לוותר קצת, כבר לא כל כך כועסת מבפנים, משתפרת בלימודים.. פשוט משתפרת בכל היבט בחיים שלי ואני מקווה שזה ימשך לאורך זמן

אחרי כל עיניין הפרידה משי היה לי זמן לחשוב והרבה על איך החיים שלי יראו בלי הקשר הדפוק והלא בריא הזה שיש בנינו ופשוט לא ראיתי את זה.. שי חשוב לי מידי וגם אם זה מרחוק וגם רוב הסיכויים שזה יעבוד קלושים וגם אם זה מגיע למצבים של אובססיה ותלות.. פשוט לא אכפת לי כבר.. היה אכפת לי כשהוא היה בראש של :" בואי נתחתן ונעזוב הכל מאחור".. אני לא חוזרת על השגיאות של אמא שלי אז לא יכולתי והייתי חייבת לנתק את הקשר אבל עכשיו הגעתי למסקנה שככה אני רוצה את זה.. קשר לא בריא אבל לפחות זה הכי קרוב לאושר אני יכולה לחוות עם שי..

עם אמא זה שונה.. היא זקוקה לי.. אני יודעת כי כולם אומרים לי שזו טעות שאני אשלם עליה ביוקר אבל אני אשלם על זה בשבילה .. לא משנה מה קרה היא אמא שלי ואני אוהבת אותה כי היא העולם שלי והיא תמיד תהיה המשהי שאני ארצה ואשתוקק לה.

בנתיים זה מחזיק חודשיים וכל פעם שזה נכנס למצב של מריבה אני אומרת לה שכדאי שנשנה נושא וככה זה נגמר.. אני שמחה שהגעתי למצב של כוח מסויים שאני יכולה לסיים את השיחות הלא נעימות האלו.

ושוב כמו ביחסים עם שי זה הקשר הלא בריא שלי עם אמא אבל זה גם משהו שהכ קרוב לאושר ואני פשוט מקבלת את זה לידיים בברכה.

כמו תמיד הכל בסדר.

הלוואי שכל יום היה אביב

נועה