כן כן , אני יודעת שהזנחתי..אבל מה לעשות , חוסר זמן , אני בנאדם עסוק !! D:
בכ"מ , בבלוג הזה אני רוצה לפרוק משהו שאני נושאת איתי הרבה זמן , אני לא יודעת אם זה יצא ארוך או קצר , אבל פשוט..חיבת.
אני שונאת אותה , פשוט שונאת אותה.
ואני בטוחה שהיא גם שונאת אותי , היא תמיד נגדי-תמיד.
תמיד אומרת שרוצה את הטוב בשבילי , אומרת שאני ילדה חכמה , יפה וכו' וכו' -ודיי נמאס!.
שונאת שאומרים לי את זה , שונאת אותה , שונאת!.
תחשבו שאני בנאדם רע , סתום , כל מה שבא לכם אבל אני פשוט שונאת אותה.
משהייתי קטנה שנאתי אותה , ועדיין , אני חייבת לבקר אותה , חייבת לבוא אליה , בלי שום רצון.
כשאני אצלה אני מורידה את הפנים למעטה , כי פשוט כבר נמאס לי לראות אותה.
13 שנה רואה אותה , את אותה "המכשפה" שהורידה ממני את העין הרע ,את אותה האחת שאומרת שאני צריכה להתרחק מאחת החברות שלי כי היא לא בנאדם טוב , שכשאני יוולד שלא יקרה לי כלום - אבל אני לא מאמינה לשטויות האלו , הם אפילו מפחידים אותי.
והיא ממשיכה , אני פשוט כבר לא יכולה לסבול כבר אותה , אני יודעת שאולי היא דתיה אז קרובה יותר לאלוהים ואני חילונית ואם יקרה לי משהו שאני שונאת אותה לא יהיה מעניין אותי , כי את מה שאני מרגישה כבר אי אפשר להסתיר.
אני יודעת שחלקכם יגידו שהוא רוצה את הטוב בשבילי ובלה בלה בלה אבל יום אחד היא פשוט התחילה להגיד את כל הדברים הרעים-עליי.
מאותו רגע שנאתי אותה יותר!! , ברחתי לחדר ובכיתי איזה שעתיים אם לא יותר אחרי שהוצאתי את העצבים שלי על הכרית קצת התקשרתי לחברה לפרוק , והסתגרתי בחדר עם בייגלה.
אני-שונאת-אותה.