p { margin: 0px; } יושבת על יד שולחן, מול דף ועט.
מנסה לנסח את מה שעובר עלי כעת.
כל מה שרציתי להגיד אבל שתקתי.
את מה שניסיתי להסביר לך ולא הצלחתי.
שורה ועוד שורה, עוד קצת כעס נחשף.
והרגש לא נעלם,הוא לא טובע, צף.
לא מצליחה לשכוח, לא רוצה להזכר,
מנסה לסלוח, אך גם לי יש על מה
להצטער
רוצה לספר הכול, רוצה לצרוח,
לא רוצה עוד מהמציאות לברוח.
בה לי כמו פעם, לשבת ורק לדבר.
אולי תביני את כל מה שעלי עובר?
הצמרמורת עוברת, פחד מדחייה,
ופתאום מתפוצצת כל האשליה.
מנסה להבין, למה פתאום הכול ניגמר?
כל מה שהיה נעלם, פתאום עבר?
זה אנחנו, לא אני ולא
את.
חוזרת למציאות, חותכת את הסרט.CUT

טוב, שיר שכתבתי על עצמי... משהו נורא מעיק שעובר עלי עכשיו.
הייתה לי חברה, מאוד טובה כל התקופה של היסודי פשוט אי אפשר היה להפריד בניינו,
עלינו לחטיבה, נכון יותר היא עברה לחטיבה שלי, ועוד מישהי התחילה "להסתובב" איתנו,
בגלל הלו"ז הלא כל כך גמיש שלי לא הייתי יוצאת כל יום, החברה הטובה שלי התחילה להסתובב
עם השניה יותר, זה ממש לא הפריעה לי, לפחות כך חשבתי.
התחילו בניינו ריבים, ממש כל שני וחמישי היינו רבות, פה שקר שם שקר.
ואני בן אדם שלא מסוגל לסבול שמשקרים לו, לא הייתי סולחת כל כך מהר.
לפני כ4 חודשים נשבר לי, ניתקתי איתה כל קשר, מדי פעם היינו שוב רבות בקטנות ככה.
היום ישבתי עם ידיד טוב שלי שהוא חבר שלה, הוא שאל אותי, למה אני לא בקשר איתה?
ככה התגלגלה שיחה של שעה שלמה, התחלתי לחשוב לעצמי,מה לעזאזל גרם לה לשקר לי, לדבר עלי מאחורי הגב שלי?
למה בכלל כל הריבים האלה, כשאני והיא היינו חברות ממש ממש טובות,
אז כל המערבולת הזאת, הבלבול והרגשות האלה כתובים פה, בתוך השיר.
פריקה "קטנה" שלי. מה שאני החלטתי בסופו של דבר זה, לשבת ולדבר איתה, להבהיר את העיניין,
תאחלו לי בהצלחה ? :)

אהמ, החמוד הזה פה
ממש ממש מוכשר :)
ממליצה בחום.

אז חופש ? :]
סופסוף קצת שקט, זמן רק לעצמי.
תהנו ותשמרו על עצמכם :)
עד לפוסט/עריכה הבאה
