like i need you.
אתה יודע מלאך שלי, אין דבר שהייתי רוצה יותר,
לראות שוב את החיוך שלך, חבל שאתה מוותר...
אם היית יודע כמה חשוב לי כל חיבוק ונשיקה שלך,
אם הייתי יכולה, אולי הייתי אומרת לך...
אתה אומר 'כבר אין טעם' מסתובב והולך,
לא רואה את הדמעות, איך העולם עלי מתהפך.
לא שומע איך הלב צועק, בוכה רק אלייך,
איך הנשמה שלי מבקשת להיות בין זרועותייך,
אתה הולך, לא משאיר לי סימן, טיפת אהבה,
משאיר אותי לבד אם הרבה הדיכאון והאכזבה.
אמרת לי תמיד, 'לא רוצה לראות את דמעותייך,
'רוצה להיוולד כדמעה ולמות על שפתייך'
לא רוצה לשמוע עוד שקרים, לא רוצה עוד דמעות.
'מלאכית שלי בלעדייך אני לא יכול לחיות'
כל המילים האלה מתנגנות לי בראש, זה משגע.
אני יוצאת מדעתי, ואתה לוחש 'אני מתגעגע'.
מוצאת את עצמי שוב חושבת עלייך,
פותחת ת'עיניים, שוב אני בין זרועותייך.
ת'אמת?.. מה שאני הולכת לכתוב ב'כמה מילים על השיר'
זה אפילו לא עשירית ממה שאני מרגישה באמת...
אז הנה המילים האלה...
כן, יש לי חבר. כן, טוב לי איתו. כן, אני אוהבת אותו.
אבל אין קשר אחד שהוא בלי ריבים, בלי צעקות, דמעות, כאב וכו'...
הקשר שלי הוא במרחק של חצי שעה שעה נסיעה...
רחוק מהעין אבל קרוב מאוד ללב.
את האמת? אני אפילו לא יודעת מה אני רוצה מהקשר הזה,
את הריבים וכל מה שהזכרתי אני לא יכולה לעצור ולא גם אם יכולתי לא הייתי עושה את זה.
אבל, [כמו תמיד יש אבל] לפעמים זה נימאס ולפעמים, מה זה קשר בלי כל זה?!
אחרי כל ריב קטנטן אפילו יש את החיבק הזה, הנשיקה הזאת,
משהו חם ונעים כזה שאומר לך 'מה בכלל קרה פה לפני דקה? למה זה קרה בכלל?'
עזבו אותכם השטויות הקטנות האלה של מי אוהב את מי יותר, לא מדברת על זה כרגע.
מה שאני רוצה להגיד זה.. תאהבו אחד את השני...
לא משנה באיזה צורה באיזו דרך תראו את זה..
תדעו לכם, לפעמים גם החיבוק הכי קטן יכול להיות בעל המשמעות הכי גדולה בשביל מישהו.
אין לי מה להוסיף עוד, רק לאחל לכם בהצלחה עם האהבה שלכם :)אהמ, בנתיים אין לי בלוג להמליץ עליו, הפוסט עוד יעבור עריכה בימים הקרובים.
בנתיים שיהיה לנו סופשבוע טוב ושקט :]
אוהבת אותכם 333>