The Best Part Of Me

אוספת את האהבה השבורה לרסיסים,

שותקת שוב ואתה אומר עוד מילים,

מילים ללא משמעות. אתה מתקרב,

מרגיש כל כך טוב גם שזה כואב.

אתה לוחש ואני כאילו לא שומעת,

'אני אוהב אותך, רק אותך את יודעת?'.

מביטה לעינייך לא מצליחה להתנתק,

הפה שלי לטעם שפתייך חושק.

'ילדה שלי, אני כל כך התגעגעתי,

אני יודע הבטחתי, מצטער אם פגעתי.'

כמה זמן חיכיתי למגע הזה של הידיים,

למבט העצוב, ולחום של השפתיים.

לא רוצה יותר, וחושקת לעוד,

לטעם המוכר והממכר מאוד.

והלב רק ממהר עוד לפעום,

האם אתה מציאות או שזה עוד חלום?....

שיר שכתבתי, על עצמי...
לפעמים מרגישה שזה חסר, אבל  זה נימצא שם,
לפעמים לא מביה האם זאת המציאות ?
האם מה שקורה זה לגמרי אמיתי?...
או שזה החלום המתוק, ההזיות האלו,
רגש שלא מפסיק.. לב שחושק לו..