ועל מה אספר לך ילדה?
את הסיפור על הילדה היתומה.
שוב? על הילדה שנאבדה?
כן , אמא...
אבל סיפרתי לך כבר אלפיי פעמים.
נו אז מה?
אמא כבתה את האור והתיישבה מולה. .
נוו, אמא תתחילי!
עוד רגע, היא אומרת ואין בפיה מילה.
באמצע הסתיו, בכניסתו של החורף, היא באה לעולם.
לא יפה , לא מכוערת. תינוקות כמו כולם.
קרובים התאספו מכל עבר, מתנות וברכות.
אך רק אחת לא שמחה, רק רצתה לבכות.
הימים עברו ותינוקות גודלת, אך היא לא יכלה לסבול.
יום אחד היא אספה את דבריה והשאירה מאחוריה הכול.
המשפחה הכואבת לא יכלה לעזוב את הילדה לבדה.
והנה היא שואלת: איך אפשר להשאירה בודדה?
הילדה גדלה, באהבה, מלאת שמחת חיים, בלי לדעת דבר.
אחרים החליטו בשבילה,עדיף שלא תתעניין בעבר.
הלדה עברה את גיל העשרה, עדין תוהה איך לא דומה לאף אחד?
כשהיא שואלת, הבוגרים עונים לה: עדיף שלא לדעת.
והיא נשארת בסימן שאלה. אולי באמת כך עדיף, אך הסקרנות הורגת.
יום אחד היא מגלה את האמת... היא לא שייכת לכאן, זאת משפחה חורגת.
היא עוד מהססת, אולי עדיך לספר? היא יודעת את האמת, אין מה להסתיר.
רוצה לשמוע כל פרט, מה קרה. את האבן הכבדה מהלב להסיר.
בלב היא צועקת, אך איש לא שומע. היא רוצה לדעת על העבר,
הימים הולכים ועוברים, היא עדין תוהה מאיפה באה, אבל איש לא אומר.
ואולי יום אחד יפתחו עיניה, היא תענה על השאלות ובנתיים הסיפור לא נגמר.
הילדה נרדמה, האמא עזבה את החדר"אולי יום אחד אגיע לסוף ולך אספר"
...אמא, ספרי לי סיפור לפני השינה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ANGEL outside DEVIL inside
