הוא מביט בעינייך, מחייך אליך,
את מתרגשת, הוא מלטף את פנייך.
"יש בך משהו מיוחד" משפט חרוש,
מגע רך ונעים שמטריף כל חוש.
יושבת על הנדנדה שעה. מחכה לו,
מדמיינת אותו, מחכה רק שיבוא.
והזמן עובר לו, השעה מאוחרת.
'אולי הוא שכח, אולי הוא אם אחרת?'
את הולכת בוכה, חתכים בליבך,
דמעה זולגת אט אט מעיניך.
את כואבת, מדממת, את בוכה,
'אולי בשבילו אני עוד בדיחה?'
אולי זאת הצגה "אני המאוהבת"?
וסופה הטרגי "הלא נאהבת".
ואולי זה אתה ששכח להתקשר?
ומחר אותי בנשיקה וחיבוק תצ'פר?
ואולי תתעלם, כאילו ודבר לא קרה?
אולי אתה רואה בי בסך הכול זרה?
ואולי אלה דמעות של אושר כי לא באת?
אולי זאת טעות שבחיי הופעת ?
ואולי לא אדע יותר, לא אשמע את קולך,
ואולי יום אחד אגיד "באמת שכחתי אותך"
אשמח אם תגיבו על השיר ולא על התוכן.
נעלמתי, הרבה עומס, לימודים, עבודה...
חופש פסח כמעט ובא אבל גם אז אני כמעט ולא נחה, נמצאת בבית וכו'
מבטיחה לבקר את כל מי שלא ביקרתי אצלו בתקופה הזאת.
שיהיה לכם שבוע טוב, חופשה נעימה, פסח שמח וכשר :)
תשמרו על עצמכם, החיים זו מתנה יפה מידי בשביל לאבד אותה בגלל ש"לא שמתי לב"...
אלכס.