שם הסיפור: מציאות.
ילד עשיר, מפונק "ילד טוב של אימא".
אבא לא גאה בו, דוחף אותו קדימה.
ילד לא מוצלח, בלימודים לא טוב,
בראש רק כדורגל, חברים ומסיבות בלי סוף.
עוד כסף במקום חיבוק, נשיקה, קצת חום.
חיים כמו שלו זה לא חלום, זה הסיוט.
אנשים שואלים:"אם ילד כזה איך אפשר?"
עיניו דומעות בלילה, הוא לא מאושר.
היא לא עשירה, לא מפונקת וגם אין לה אימא.
יש לה אבא שגאה בה, את גורלה הפנימה.
טובה בלימודים, לומדת על מאה ותישעים,
"הילדה התפרנית" בסביבה של עשירים.
לומדת ועובדת, אין לה זמן למסיבות.
וכן יש לה חברים ולא כולם בנות.
והחיוך על השפתיים לא יוררדת מהפנים,
למרות הכול היא מאושרת, אלו הם החיים.
זה סיפור המציאות, הסוף לא תמיד טוב,
זה השוני שבין עשיר ל"ילדת רחוב"
בין האושר לעושר יש רווח גדול,
לקבל את שניהם בקלות איש אינו יכול.
הקו שמפריד בין אושר לעוני, האם הוא קיים?
הפס הדק שבניהם כמעט ונעלם.
זה סיפור אמיתי ולא סיפור ילדים,
זו היא המציאות ואלו הן החיים.
כמה מילים על השיר:
טוב זה הקטע שלי לתחרות של רועי פה,
הנושא שעליו הייתי צריכה לכתוב הוא ילדים,
אהמ, השיר מדבר על הבדל בין ילד עשיר מפונק ולא מאושר,
בין ילדה לא עשירה לא מפונקת אבל עם כל הקשיים בחייה היא מאושרת ושמחה.
טוב זה הכול.
עד לפעם הבאה