עבר זמן, מאז שאמרתי לעצמי שאני אוהב את עצמי,

ולמה זה ככה, מה רע בי?

למה כולם אומרים לי שהם אוהבים אותי,

ורק אני מתכחש להיות מי שאני?

עבר זמן, לא רב, מאז שעמדתי על רגליי,

הזמן עובר, מאז שהסתכלתי אל תוך עיניי.

אני לא זוכר את צבען,

אני זוכר שלא אהבתי אותן.

וכל דבר שאני יכול להזכר בו,

זה מה שגרם לי להיות פה.

כל הצלקות הנפשיות שהותירו עליי,

כל מי ששבר את ליבי, ויצא מחיי.

אני לא כותב בשביל אף אחד,

אני לא שר בשביל מישהו מיוחד.

אני לא כאן בשביל שיאמרו לי,

אני לא כאן כדי שיעשו לי.

סבלתי כבר מספיק,

ראיתי כבר הרבה, וזה מעיק.

'אתה מקסים', אומרות לי כולן,

אבל הן לא נשארות כאן.

כמובן, כי אני הבחור הנחמד,

כמובן, כי אני זה שרוצה להחזיק להן את היד.

אני מקווה, שיבוא היום,

וכולם יקבלו את המגיע להם, במקום.

שהטובים, יקבלו הערכה,

שהרעים, יהיו זרוקים על הרצפה.

שהטובים, יקבלו אהבה,

ושהרעים, לא יקבלו דבר בחזרה.

עבר זמן, מאז שחייכתי אל עצמי,

אני עושה זאת, כעת לבדי.

Daughtry - It's Not Over

שיהיה להתראות, ישראבלוג,

באמת נהנתי כאן,

והכרתי מלא אנשים טובים.

התאהבתי כאן, ונשברתי כאן.

אבל אני מרגיש שכבר הכישרון ברח ממני,

ואני, כבר לא אני.

כל מי שמכיר אותי, יודע כמה קשה לי בימים האחרונים.

מקווה שהכל יסתדר,

עד אז, שיהיה לכם רק טוב.