פעם על נייר צהוב עם שורות ירוקות,
הוא כתב שיר
והוא קרא לו "צ'ופס"
כי זה היה שמו של הכלב שלו
וזה היה הנושא של השיר
והמורה שלו נתן לו מצוין
וגם כוכב זהב
ואמא שלו תלתה את השיר על דלת המטבח
וקראה אותו לדודות שלו
זו הייתה השנה שבה האב טרייסי
לקח את כל הילדים לגן חיות
והוא הירשה להם לשיר באוטובוס
ואחותו הקטנה נולדה
עם ציפורניים זעירות באצבעות הרגליים ובלי שיער
ואמא ואבא שלו התנשקו הרבה
והילדה שגרה בקצה הרחוב שלחה לו
כרטיס ברכה ביום האהבה עם
שורה של איקסים למטה
והוא היה צריך לשאול את אבא שלו מה אומרים
האיקסים
ואבא שלו תמיד השכיב אותו לישון בלילה
ותמיד היה בבית כדי לעשות את זה
פעם על נייר לבן עם שורות כחולות
הוא כתב שיר
והוא קרא לו "סתיו"
כי זה היה שם העונה
וזה היה הנושא של השיר
והמורה שלו נתן לו מצויין
ואמר לו לכתוב בצורה יותר ברורה
ואמא שלו לא תלתה את השיר על דלת המטבח
כי צבעו אותה לא מזמן
והילדים סיפרו לו
שהאב טרייסי מעשן סיגרים
ומשאיר את הבדלים על הספסלים בכנסייה
ולפעמים הם נשרפים ועושים חורים
זו היתה השנה שבה אחותו התחילה להרכיב משקפיים
עם עדשות עבות ומסגרת שחורה
והילדה שגרה בקצה הרחוב צחקה
כשהוא הציע לה לבוא איתו לראות את סנטה קלאוס
והילדים סיפרו לו למה
אמא ואבא שלו התנשקו הרבה
ואבא שלו אף פעם לא השכיב אותו לישון בלילה
ואבא שלו התרגז
כשהוא בכה וקרא לו לעשות את זה
פעם על נייר שקרע מהמחברת שלו
הוא כתב שיר
והוא קרא לו "תמימות:שאלה"
כי זאת הייתה השאלה לגבי החברה שלו
וזה היה הנושא של השיר
והמרצה שלו נתן לו מצוין
ומבט יציב ומשונה
ואמא שלו לא תלתה את השיר על דלת המטבח
כי הוא מעולם לא הראה לה אותו
זו היתה השנה שבה האב טרייסי מת
והוא שכח איך הולך הסוף של
עיקרי הנצרות
והוא תפס את אחותו
מתמזמזת במרפסת האחורית
ואמא ואבא שלו אף פעם לא התנשקו
או אפילו דיברו
והבחורה מקצה הרחוב
הייתה יותר מידי מאופרת
וזה גם לו להשתעל כשנישק אותה
אבל הוא בכל זאת נישק אותה
כי זה מה שצריך היה לעשות
ובשלוש לפנות בוקר הוא השכיב את עצמו לישון
ואבא שלו נחר בקולי קולות
ובגלל זה על חום של שקית נייר
הוא ניסה לכתוב שיר אחר
והוא קרא לו "שום דבר בכלל"
כי זה באמת היה הנושא של השיר
והוא נתן לעצמו מצויו
וגם חתך כל אחד מפרקי הידיים הארורים
והוא תלה את השיר על דלת חדר האמבטיה
כי הפעם הוא לא חשב
שהוא יצליח להגיע למטבח.
מתוך "כמה טוב להיות פרח קיר"/סטיבן צ'בוסקי.
אני חושבת שזה שיר שצריך לקרוא כמה פעמים, כי אז צצים הרבה דברים והשיר הרבה יותר מובן.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
ד נ י א ל ה .