תמיד מחייכת /:

כושלאמשלהם.

אנשים פשוט לא יודעים להעריך דברים. התודה שלהם לא מתבטאת מסיבה לא ידועה.

זה פשוט מוריד לי את החשק להיות נחמדה ככה, זה לא מובן מאליו שאני אמורה לעשות ככה דברים.

וחמישי בערב, ובמקום לצאת אני פה.

את הזכות לקחת אחריות על זה, אני אעביר לכל כפויי הטובה או איך שהם נוהגים לכנות את עצמם- חברים.

תודה לכולכם פשוט. אני לא יודעת מאיפה להתחיל..

דווקא לא מזמן מישהו אחר יתעצבן ואני הרגעתי אותו, אבל הם כנראה לא רצו שאני ארגיש שונה..

אז תודה לכל האנשים שלא יודעים להתנהג כמו חברים.. ולא סתם, חברים טובים.

וכרגע, אין מה לעשות- אבל אני להבא כבר אהיה מוכנה, לא?

מה שלא הורג מחשל, לא ככה?

אז בהצלחה לי, כי בדיוק בתקופה הזאת הייתי צריכה את זה..

עד שסוףסוף עובר עליי יום טוב בכמה חודשים האחרונים,

הבועה מתנפצת ושוב נוחתים למטה.

חשבתי שיותר נמוך מזה אין, ומפה אני רק יכולה לעלות, מסתבר שאי אפשר להפסיק לרדת.

"..כי תוך כמה חודשים
אני מחליף את החיים בגרסה אחרת במשהו יותר נעים
ובמקום האנשים יהיו לי מכשירים
שיעשו מה שאני אגיד ולא מה אחרים.."

הו, עברי.