אני שונאת כשזה קורה.
שונאת שמחקים אותי, וזה בכלל לא מחמאה. אני רוצה להיות ייחודית, אל תגנבו לי את הייחודיות.
זה הדבר היחיד שיש לי, האופי שלי. אני לא שרה ולא רוקדת, לא משחקת וספורטאית. אני פשוט אני, והצלחתי להוציא מעצמי יחודיות.
ואז מנסים לקחת לי אותה. עד שסוףסוף משהו אחד - הוא שלי. משהו אחד שמפצה על כל החסרונות שלי.
והתחרות הזאת, אני עושה משו. ויש לה הרגשה כזאת שהיא צריכה להשתוות לי. ואני פשוט לא מבינה את זה. אז אני לא מספרת לה יותר,
כדי שתיפסק התחרות. וככה בעצם, חברה שהייתה לי קרובה מרחיקה את עצמה ממני.
חבל.. אבל אני חייבת להגיד שאני מסתדרת גם טוב בלעדיה. פשוט, כי יש לי חברות קרובות יותר וחשובות יותר.
אני חייבת לציין שבלעדיה, אני הרבה יותר אני, אני הרבה יותר נהנת וחיה. וזה כיף. היום הולך להיות יום מדהים, שאיתה זה לא היה קורה.
ואתמול התקרבתי לילד אחד שהיה נורא חשוב לי להתקרב אליו =) והוא השפיע כל כך על החיים שלי. פשוט מדהים.
והוא חיבק אותי =) חיבוק של תמיכה, שאני חמודה.. כי יצאו כמה דמעות. אני לא מאמינה שיש עוד אנשים כמוהו. והוא דומה לי כלכך.
ונראה איך זה יתפתח.
תמיד חשבתי שאני לא חברותית בשקל (חח כי כולם אומרים בגרוש =) ) אבל אני חייבת לתת לעצמי צל"ש. אני מאוד חברותית, פשוט מנעו ממני.
הרי כולם רוצים אנשים, ולהיות בחברה. ואני באמת מאוד חברותית. אני לא סתם מפרגנת לעצמי. ;)
אותה ילדה למעשה שהזכרתי מקודם, תמיד גרמה לי להרגיש הרבה יותר נחותה ממנה. ובשנתיים האחרונות כלכך התחזקתי. באמת,
מבחינת בטחון עצמי, זה לא שהוא שופע. ורק שבוע שעבר נשברתי לחלוטין. אבל זה רק כשאני לבד, כשאני עם אנשים..
ואני רואה שהם מתעניינים, ושאכפת להם אני לגמרי שוכחת מאיך שאני נראית ואני פשוט מרגישה בנוח. בשיא הנוחיות. ואני לא יודעת אם זה טוב או רע,
אבל אני מרגישה הרבה יותר טוב ממנה. כלומר, יותר ממנה פשוט. כי היא, לא יודעת, אני פשוט לא מבינה אותה. היא תמיד צריכה להרגיש שהיא שווה משהו.
תמיד צריכה להוכיח. ותמיד מתמרמרת, עד שכבר אני לא יכולה לשמוע. אולי, קנאית קצת יותר מכולם. אני לא יודעת מה קורה איתה עמוק בפנים.
אז זהו, היום טוב לי. השבוע האחרון היה לי נפלא. =)
ואני מאחלת לכם גם. ושהמדהים מאתמול יעשה קאמבק!
אוהבת.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
