מי קובע את המציאות של החיים שלך?

מכיוון שאני לא יודע כל כך איך להתחיל את הפוסט הזה כדי שהוא לא יקרא דכאוני כי הוא לא..

אז אני אתחיל במשהו חכם ביותר שנטע שלחה לי במסנג'ר ממש בדקות האחרונות:

" יום אחד איתי יתחתן עם האופניים שלו אתה(זה אני, ניר..הנס) תתחתן עם טינק גיא יתחתן עם ערד מעוז יתחתן עם הנחש של סנייק ויואב יתחתן עם דולב "

ביולי תתקיים בבלגרד[חור יותר ממודיעין, כך אומרים] אולימפיאדת הנוער. באולימפיאדה כמו באולימפיאדה יש גם מקצה אופניים. הבעיה שרק שניים יכולים להתחרות שם ממדינת ישראל...

העונה הזאת הייתה עונה מאוד חזקה בקטגוריה הזאת, והיו צריכים לעשות מיונים כדי לדעת מי השניים שטסים.

בקיצור אין לי כח לכתוב את כל התהליך..הגעתי לשלב מיונים האחרון הייתי בשני מחנות אימונים בתקופות הכי גרועות שלי סבלתי ברמה שלא תתואר :'( ולמדתי קצת דברים מאוד מאוד משמעותיים לגביי. ולא נבחרתי להיות בין השניים שטסים.

אני לא יודע לאמר איך אני מרגיש..כי זו הרגשה מוזרה כזאת..באיזשהו שלב ידעתי שאני כבר לא אהיה בין השניים שטסים. זה לא מבאס אותי אבל משום מה אני מרגיש שבא לי לבכות אבל זה יהיה ממש ממש מיותר.. כי אני לא באמת מבואס..[אולי זה בגלל שאני יודע שאני הולך לישון הלילה שוב בסלון אררר בגלל אחותי] למרות שאני עכשיו בכושר טוב מאוד שוב ובשלישי הבא יש תחרות שאני הולך להיות בה טוב מאוד!! ואני יודע לפני שאני הולך להיות טוב... זה מסלול שצריך להיות חזק בראש...

ושלחו לנו מייל עם הפרטים על המחנה אימונים ב8/7 - 31/7 שיעלה 1300 יורו:O:O והוא שלושה שבועות..ואני חשבתי שיהיה חודש וחצי וממש לא הייתי מוכן לזה. אבללל המאמן שלי אמר לי שהוא רוצה שאני אשאר שם עוד שלושה שבועות כדי להתחרות בכמה תחרויות גדולות..אבל זה בעיה בגלל שאז אין לי בכלל חופש גדול..ואני זקוק לו...:)

אני כבר כות איזה שעההה ובטח נטע חושבת שיהיה פוסט מאוד ארוך..אבל הוא לא כל כך ארוך יחסית לזמן..הוא עם קצת מחשבה..בכל זאת אני אני..P:::

אוהב אתכם!!