מי קובע את המציאות של החיים שלך?

טוב, אז בערך חמישה חודשים התאמנתי כדי להגיע לכושר שיא בתאריך 29.6 - אליפות ישראל באופני כביש נגד השעון.

מה זה אופני כביש נגד השעון? כל רוכב מזנק לבד, בהפרש של דקה אחד מהשני, למי שיש את הזמן הקצר ביותר מנצח.

בתחרות זו סיימתי מקום רביעי 4.5 שניות מהראשון.  וזה מבאס כי באתי לשם כדי לנצח, ידעתי שאני מסוגל. ושתבינו, מספיק 500 מטר שהייתי רוכב על חצי קמ"ש יותר מהר והייתי מנצח את התחרות המזדיינת. והייתי יכול לרכב יותר מהר בחצי קמ"ש

ואני ממש ממש לא יודע למה לא עשיתי את זה..אולי מרוב שהדופק שלי היה גבוהה אז חשבתי שאין לי רגליים..

המרוץ היה 8 ק"מ עם קטעים מרובים של רוח פנים וצד חזקה מאוד, ב37.57 קמ"ש ממוצע. מדכא אבל עבר..

ההרגשה של ההחמצה היא נוראית...זה הרגשה כאילו מישהו מת ויכולת למנוע את זה...ואני אומר שזו רק הרגשה של סיטואציה  ונתתי את הדוגמא הזאת..

תמונות:

וביום שבת הייתה אליפות ישראל באופני כביש רגילה..

שסיימתי מקום 8...והיה נחמד היה יכול להיות יותר טוב..

וכל ההזדמנויות שלי להיות אלוף ישראל לקטגוריה שבא אני עכשיו הלכו.

אבל זהו, זה עבר.

חזרתי עכשיו מההולמס פלייס...היה כייייףף הייתי בחדר כושר ואז הלכתי לבריכה ואז התפננתי חצי שעה בג'קוזי..

ואז באתי הבייתה ואכלתי אבטיח.

.טונה זה טעים אחרי הרבה זמן שלא אוכלים אותה!!